××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ג(<br />
ה(<br />
ד(<br />
(<br />
קביעת תחום ה-commonplace של החומר: המשימה הראשונה של הדליברציה היתה להגדיר<br />
את ה-commonplace<br />
של<br />
'החומר',<br />
דהיינו,<br />
מהו נס מקראי,<br />
כיצד הוא בא לידי ביטוי,<br />
ומהן<br />
מטרותיו,<br />
וכל זאת לאור דעות של חוקרים<br />
(כשר,<br />
גרינברג, ענת, ירון, זקוביץ,<br />
אנדרסון,<br />
ועוד)<br />
ומפרשי המקרא.<br />
התברר שהנס המקראי אינו עשוי עור אחד,<br />
והוא מעורר תמיהות רבות לגבי<br />
אפיוניו,<br />
הופעותיו,<br />
ומידת האפקטיביות שלו בהשגת מטרותיו המוצהרות והמרומזות.<br />
תמיהות<br />
אלה גרמו לנו לרצות לחפש אסטרטגיות קריאה שונות העשויות ליישב את הבעיות שהועלו, הן<br />
במסגרת טיפולוגיית הבעיות הקשורות ל-commonplaces של הלומד, המורה, והסביבה שהוצגה<br />
בפרק הראשון, הן מתוך ניתוח 'חומר' הנס המקראי שבפרק השני.<br />
(<br />
אמנות האקלקטיקה: כדי להפוך את ה'חומר' המקראי-העיוני ל'חומר' של<br />
subject matter<br />
וכדי<br />
לגבש פתרונות אפשריים לבעיות ולאתגרים בהוראת סיפור הנס המקראי,<br />
הצגנו טיפולוגיה של<br />
תיאוריות הרמנויטיות ובחנו על פיה דרכי קריאה שונות שהוצעו לסיפורים אלה.<br />
אין התאמה<br />
מלאה בין האופציות ההרמנויטיות התיאורטיות לבין דרכי הקריאה השונות שהוצעו בפועל<br />
בפרשנות לדורותיה להבנת סיפורי הנס המקראיים,<br />
אך<br />
קיימת התאמה קרובה מספיק כדי<br />
שהטיפולוגיה ההרמנויטית תסייע בהבהרת הנחות יסוד של קריאות שונות של התנ"ך,<br />
ובגיבוש<br />
אסטרטגיות אפשריות להתמודדות עם הטקסטים המקראיים הנדונים.<br />
שלוש דרכי הקריאה<br />
שנידונו הן המילולית/היסטורית,<br />
המטפורית,<br />
והדיאלוגית,<br />
והן יכולות להתבסס על<br />
האסכולות<br />
–<br />
ההרמנויטיות הבאות:<br />
הגישה המילולית/היסטורית<br />
הביקורת החדשה<br />
(וייס)<br />
ותיאוריית<br />
'כוונת<br />
המחבר' (הירש); הגישה המטפורית –<br />
גישת 'תגובת הקורא' (על פי גרסאות מסוימות של תאוריה<br />
–<br />
זו,<br />
כגון של פיש)<br />
'כוונת המחבר'<br />
והביקורת החדשה;<br />
הגישה הדיאלוגית<br />
גישת<br />
'תגובת הקורא'<br />
(על פי גרסאות מסוימות,<br />
כגון של איזר),<br />
ההגות ה'הרמנויטית'<br />
של ה"ג גאדאמר,<br />
הפילוסופיה<br />
הדיאלוגית של מרדכי (מרטין) בובר.<br />
( בחינת דרכי הקריאה השונות של סיפור הנס המקראי לאור הצרכים והדרישות של היהדות<br />
commonplace<br />
commonplace<br />
האורתודוקסית;<br />
התמודדות בין<br />
עם ה'חומר'<br />
ה'סביבה':<br />
לפני<br />
שאפשר יהיה להפגיש בין תיאוריות הרמנויטיות מודרניות לבין קריאת סיפורי נס מקראיים<br />
במסגרת החמ"ד,<br />
יש צורך לנתח כיצד<br />
'הקהילה הפרשנית'<br />
האורתודוקסית<br />
(כמינוחו של פיש)<br />
מפרשת סיפורים אלה.<br />
רק דרכי קריאה שיש להן תמיכה במסורת הפרשנית,<br />
המקובלת במסגרת<br />
החמ"ד, עשויות להתקבל כלגיטימיות במוסדות החינוכיים של קהילה זו. לפיכך איתרנו ובחנו את<br />
גישותיהם לסיפורי ניסים של מספר פרשנים קלסיים מימי הביניים המציעים להם דרכי קריאה<br />
258
Change language