××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אנשי לשונו<br />
ברם, ..."<br />
ישנם ארבעה מצבים יוצאי דופן, בהם רס"ג סבר כי<br />
יש להוציא את הפסוק<br />
'מפשוטו' (=ממשמעו): המשמע סותר את מה שהאדם חש בחושיו; המשמע סותר את מה שהאדם<br />
192-<br />
משיג בשכל;<br />
המשמע<br />
סותר כתוב מקראי אחר;<br />
המשמע<br />
סותר קבלת חז"ל<br />
עמ' שם, (צוקר,<br />
רצונו של רס"ג לשלב<br />
בין המסורת התלמודית לבין המקרא גרם לפעמים לאימוץ פרשנות<br />
.(191<br />
"דרשנית-רמזית"<br />
שאינה עולה בקנה אחד עם<br />
"פרשנותו השכלתנית והמרוסנת" (צוקר,<br />
עמ' שם,<br />
טו).<br />
אפילו בתרגומו לתורה,<br />
סטה לפעמים מן הפשט והבליע הוספות קלות כדי להתפלמס עם<br />
הקראים (צוקר, תשי"ט, עמ'<br />
.(129<br />
ביחס לסיפורי ניסים,<br />
מצאנו שלושה מקרים בהם רס"ג מוציאם מ'פשוטם'<br />
(=הבנתם<br />
המילולית), ונבחן את הסיבות לכך על פי הקטיגוריות הנ"ל.<br />
ראב"ע בפירושו לבר' ג, א, מצטט את רס"ג כך:<br />
אחר שהתברר לנו שאין דבור ודעת כי אם באדם לבדו,<br />
נצטרך לומר כי הנחש גם<br />
האתון לא דברו, רק מלאך דבר<br />
11<br />
בשבילם .<br />
בפירוש זה אנו רואים את יישום הכלל שיש לחרוג מן הפשט אם הוא סותר את מה<br />
שהאדם חש בחושיו,<br />
ו/או מבין בשכלו.<br />
הנחש<br />
והאתון, כפי שהם מוכרים לנו, אינם יכולים לדבר,<br />
ומכאן שהדיבור שהמקרא מייחס להם באמת נעשה בידי מלאך (או בידי נחש ה'מחופש' לבן-אדם).<br />
בהמשך נתייחס לדעה הזאת ונברר עד כמה דיבור מלאך עדיף על דיבור נחש מבחינה רציונלית.<br />
בפירושו לשמ"א כח, כד, מביא רד"ק את דברי רס"ג ביחס ליכולותיה של אשת בעלת האוב<br />
להעלות את שמואל מקִ ברו ולדובבו:<br />
רב סעדיה ורב האיי הגאונים ז"ל אמרו ...<br />
הבורא יתברך החיה את שמואל כדי<br />
...<br />
לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבא עליו והיא האשה אשר לא ידעה בכל<br />
אלה נבהלה כמו שנאמר ותזעק בקול גדול ואשר אמרה האשה את מי אעלה לך דברי<br />
התולים הם כי דעתה היה לעשות כמנהגה, אלה דבריהם<br />
...<br />
גם כאן<br />
פשט הכתוב סותר את מה שידוע לנו בשכל<br />
(לפחות לפי רס"ג)<br />
שאין<br />
לכישוף כוח<br />
לחולל נס,<br />
ולפיכך<br />
המסקנה המתבקשת היא שה'<br />
12<br />
התערב באופן ישיר . מבחינת פרשנות הנס, יש<br />
,(1998)<br />
(283<br />
.297<br />
11<br />
12<br />
בפירושו לבמ' כב, כח, חוזר ראב"ע על הקביעה: "ויאמר הגאון כי לא דיברה האתון", וכך אצל ברודי עמ'<br />
צוקר (עמ' מביא את פירוש רס"ג לדיבור הנחש. הדברים אינם תואמים לגמרי את דברי ראב"ע; רס"ג<br />
מסביר שאם הנחש קיבל עונש על מעשיו, סימן שהוא בעל שכל. מסקנתו היא שה' שינה את טבע הנחש ונתן לו<br />
צורה של בן אדם, והטיל עליו מצוות עשה ולא תעשה. גם לפי דברים אלה חורג רס"ג מן הפשט, ומסרב לקבל את<br />
הקביעה שהנחש דיבר. הפרשנות יותר מפותלת, אבל המסקנה דומה: הנחש כפי שמוכר לנו לא דיבר.<br />
באותו קטע פרשני מביא רד"ק את דברי ר' שמואל בן חפני הגאון, החולק על רס"ג. כפי שמסביר זאת ברודי (שם),<br />
לא מתקבל על דעתו של ר' שמואל שה' יחולל נס עבור בעלת האוב, ולכן הוא מסיק שהמכשפה עצמה רימתה את<br />
124
Change language