××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ידע שכך תהיה תגובת הלוחמים הישראלים להרמת ידו, ולכן דאג להחזיקה למעלה עד כמה שהיה<br />
אפשר.<br />
גישת רשב"ם לפרשנות המקרא היא פנים-מקראית: "לדעת (רשב"ם) אין לפרשן אלא דברי<br />
הכתוב בלבד,<br />
ואין הוא רשאי להיעזר בנתונים חוץ-מקראיים,<br />
והמדרש בכללם,<br />
אלא אם כן ניתן<br />
להסיקם מלשון הכתוב" (סבתו, 113).<br />
עמ' שם,<br />
רשב"ם מרבה<br />
לפרש<br />
טקסט מקראי אחד לאור<br />
טקסט מקראי אחר, כדוגמת האופן שהוא משתמש בקריעת ים סוף כדי להבין פרט קשה בבריאת<br />
העולם. במסגרת הטיפולוגיה שהבאנו, מאמץ רשב"ם בדרך כלל את הגישה הראשונה, אם כי אינו<br />
מסתפק בפירוש הנפוץ או המקובל לטקסט, ולעיתים פירוש הפשט שלו מושפעת מתפיסת עולם<br />
בעלת אופי נטורליסטי.<br />
אשר לשיקוליו בפרשנות הנס,<br />
מושפע רשב"ם מ'רוח הזמן'<br />
שם, (טויטו,<br />
עמ' 30-28)<br />
הכוללת גישות רציונליסטיות והַ שְ כלתיות,<br />
ואת התפיסה שראינו למעלה של<br />
'דרך<br />
ארץ',<br />
ואלה באות לידי ביטוי בפרשנותו הנטורליסטית למספר ניסים. אך כפי שראינו, גם שיקולי<br />
הסדר הראשון,<br />
כגון השימוש ב'דרך הלשון'<br />
ובפרשנות פנים-מקראית,<br />
סייעו בידו לקרב סיפורי<br />
ניסים מסוימים (כגון בריאת העולם) להבנה שהתאימה לרוח זמנו (שיקולי הסדר השני).<br />
נראה כי גישת רשב"ם מורה דרך למיתון גורמים ניסיים, בלי לבטלם כליל,<br />
וזה עשוי לתת<br />
מענה במקרים מסוימים לאותם תלמידים המתנגדים לפרטים פנטסטיים או ל<br />
(פרק ראשון, עמ'<br />
deus ex machina<br />
.(47<br />
זאת ועוד. רשב"ם, כמו הוגים אחרים העוסקים בפולמוס, לפעמים מטה את<br />
פירושו כדי לחדד את עמדתו הדתית על חשבון זו של יריבו. גישה פולמוסית מדגימה איך הטקסט<br />
יכול להשיב לשאלות השעה, ויתכן שטכניקה זו תשרת גם את התלמיד המודרני המחפש תשובות<br />
לשאלותיו האקטואליות.<br />
פרשן אחר הדומה לרשב"ם בגישתו הפרשנית בכלל, ולניסים בפרט, הינו ר' יוסף בכור שור<br />
השייך אף הוא לחוג<br />
צפון חכמי<br />
צרפת מן המאה ה-12.<br />
בכור שור היה תלמיד חכם<br />
(?<br />
-<br />
1140)<br />
מבעלי התוספות,<br />
תלמידו של רבינו תם,<br />
שלמד גם תורה שבכתב.<br />
בלימוד תורה הוא לרוב<br />
דבק<br />
.(141<br />
,1992<br />
אם כי בפשט,<br />
לפעמים דחה את פירוש הפשט לטובת מדרשי חז"ל<br />
(נבו,<br />
עמ'<br />
בחרנו<br />
להביא דוגמה אחת לפרשנותו לסיפור נס<br />
לקיטת המן. -<br />
פרק טז שמות<br />
(יח) וַיָּמֹדּוּ בָ עֹמֶ ר, וְלֹא הֶ עְ דִּ יף הַ מַּ רְ בֶּ ה, וְ הַ מַּ מְ עִ יט לֹא הֶ חְ סִ יר, אִ ישׁ לְ פִ י אָכְ לוֹ לָ קָ טוּ:<br />
רש"י בעקבות חז"ל פירש כידוע שגם מי שליקט הרבה,<br />
בדיוק אותה כמות. ואילו בכור שור מפרש כך:<br />
וגם מי שליקט מעט,<br />
גילה שיש לו<br />
.319-318<br />
קרא לנביאים ראשונים, עמ' ד).<br />
ר"י<br />
ר פירוש<br />
ביקש מה' שיעמיד את השמש (שם, עמ' לקוח מעפנשטיין,<br />
נראה בהמשך שפרשנים אחרים הרחיקו לכת ממנו, ופירשו שהשמש כלל לא עמדה.<br />
128
Change language