17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

המוכיחים את<br />

59<br />

58<br />

כוחו של ה'‏ , לבין אלה המוכיחים את כוחו של שליחו . עם זאת,‏ לפעמים אותו<br />

אירוע יוכיח את שניהם ‏(כגון קריעת ים סוף).‏<br />

סוג נוסף של ניסים הבאים להשפיע על תודעת העד,‏<br />

אם כי במינון הרבה יותר קטן,‏<br />

הוא<br />

‏'ניסי נסיון'‏<br />

‏(השווה למעלה,‏ ‏'מסות').‏<br />

הכוונה היא לניסים המעמידים<br />

במבחן את אמונת ישראל<br />

למשל,‏ בה'.‏<br />

המן נועד לא רק להאכיל את בני ישראל,‏<br />

אלא גם לבחון<br />

‏"הילך בתורתי אם לא"‏<br />

ח,‏ השווה דב'‏ ד;‏ טז,‏ ‏(שמ',‏<br />

60<br />

טז)‏ . כאן המקרא מצהיר במפורש שמטרת הנס – לפחות בחלקה –<br />

הינה לבדוק כיצד ישפיע הנס על אמונת ישראל בה'‏<br />

הנס.‏<br />

ועל התנהגותו של ישראל בעת<br />

התרחשות<br />

עד כאן התייחסנו למסרים החינוכיים של ניסי ישועה ותבוסה השייכים ל-‏fabula‏,‏<br />

ואלה<br />

מופנים לעדים שחוו את הנס.‏ כאן ניתן את דעתנו למטרותיו של ה-‏sujet‏,‏ המסרים של סיפור הנס<br />

שנועדו לקהל היעד שאליו מכוון המספר.‏<br />

ביחס למכות מצרים ישנה הצהרה מפורשת:‏<br />

וּלְ‏ מַ‏ עַ‏ ן<br />

אֲ‏ שֶׁ‏ ר אֵ‏ ת בִּ‏ נְ‏ ‏ָך וּבֶן בִ‏ נְ‏ ‏ָך בְּ‏ אָזְנֵי תְּ‏ סַ‏ פֵּר<br />

הִ‏ תְ‏ עַ‏ לַּ‏ לְ‏ תִּ‏ י<br />

אֲ‏ נִי כִּ‏ י וִידַ‏ עְ‏ תֶּ‏ ם בָ‏ ם שַׂ‏ מְ‏ תִּ‏ י אֲ‏ שֶׁ‏ ר אֹתֹתַ‏ י וְאֶ‏ ת בְּ‏ מִ‏ צְ‏ רַ‏ יִם<br />

ב).‏ י,‏ ‏(שמ'‏ ה'‏<br />

דורות שלא נוכחו פיסית באירוע הניסי,‏<br />

אמורים להתרשם מן התיאורים של<br />

העדים/המספרים שדיווחו על מה שראו בעיניהם,‏<br />

ולהנחיל את המסר התיאולוגי הטמון בהם<br />

במקרה זה נראה שמסר הסיפור עבור שומעיו וקוראיו זהה למסר שנועד<br />

61<br />

לדורות הבאים .<br />

לאירוע עצמו עבור עדיו הישירים.‏<br />

מטרה נוספת בסיפור הנס היא להוכיח את ייחודו ועליונותו של עם ישראל:‏ הֲ‏ שָׁ‏ מַ‏ ע עָ‏ ם קוֹל<br />

אֱ‏ לֹהִ‏ ים מְ‏ דַ‏ בֵּר<br />

מִ‏ תּוֹ ‏ְך<br />

הָ‏ אֵ‏ שׁ כַּ‏ אֲ‏ שֶׁ‏ ר<br />

שָׁ‏ מַ‏ עְ‏ ‏ָתּ אַתָּ‏ ה<br />

וַיֶּחִ‏ י:‏ אוֹ<br />

הֲ‏ נִסָּ‏ ה אֱ‏ לֹהִ‏ ים לָ‏ בוֹא<br />

לָ‏ קַ‏ חַ‏ ת לוֹ<br />

גוֹי מִ‏ קֶּ‏ רֶב גּוֹי<br />

בְּ‏ אֹתֹת בְּ‏ מַ‏ סֹּת<br />

וּבְ‏ מוֹפְ‏ תִ‏ ים<br />

וּבְ‏ מִ‏ לְ‏ חָ‏ מָ‏ ה<br />

נְ‏ טוּיָה וּבִ‏ זְרוֹ ‏ַע חֲ‏ זָקָ‏ ה וּבְ‏ יָד<br />

וּבְ‏ מוֹרָ‏ אִ‏ ים<br />

עָ‏ שָׂ‏ ה אֲ‏ שֶׁ‏ ר כְּ‏ כֹל גְּ‏ דֹלִ‏ ים<br />

58<br />

59<br />

60<br />

61<br />

כגון:‏ שמ'‏ ו,‏ ז;‏ שם טז,‏ יב;‏ דב'‏ כט,‏ ד-ה;‏ מל"א כ,‏ כח.‏<br />

כגון:‏ שמ'‏ ד,‏ ח-ט;‏ במ'‏ טז,‏ כח-ל;‏ יהו'‏ ג,‏ ז-ח;‏ מל"א יח,‏ לו.‏ כאשר מדובר בנס המוכיח את אמינות הנביא,‏ נשאלת<br />

השאלה מי היוזם מהלך זה.‏ משה הינו היוזם את הדרך המיוחדת בה תמצא עדת קורח את מותה,‏ והיא שתוכיח<br />

את אמינותו ‏(במ'‏ טז,‏ כח-ל).‏ גם אלישע יוזם ‏'נס'‏ האמור להוכיח ‏'שיש נביא בישראל'‏ ‏(מל"ב ה,‏ ח),‏ כאשר הוא<br />

מצווה על נעמן לטבול בירדן שבע פעמים.‏ אך לרוב אין האדם יוזם את הנס המוכיח את אמינותו,‏ אלא האל<br />

מצווה עליו מה לעשות ‏(למשל,‏ שמ'‏ ד,‏ ב-ט;‏ שם ד,‏ כח-ל;‏ יהו'‏ ג,‏ ז-ח.)‏ יש גם מקרים בהם ה'‏ נענה לתפילת או<br />

בקשת הנביא,‏ כגון:‏ החייאת הילד ע"י אליהו ‏(מל"א יז,‏ כא)‏ ואלישע ‏(מל"ב ד,‏ לג);‏ הורדת האש מן השמים ‏(מל"א<br />

יח,‏ לז);‏ ואולי גם עמידת השמש בגבעון ‏(יהו'‏ י,‏ יב-יג).‏ אילו היה הנביא היוזם העיקרי של הנס,‏ היתה קיימת<br />

הסכנה שהעד ייחס לו כוחות על-טבעיים אימננטיים,‏ והיה הופך את הנביא לאל או לקוסם ‏(ראה למעלה:‏ נס<br />

ומגיה).‏ סכנה כזאת מסתמנת בסיפור ריפוי נעמן כאשר אלישע יוזם את הדרך בה יתרפא נעמן,‏ ולכן הערכת נעמן<br />

לאחר החלמתו חשובה להבנת המסר של הסיפור ‏(מל"ב ה,‏ טו):‏ הִ‏ נֵּה נָא יָדַ‏ עְ‏ תִּ‏ י כִּ‏ י אֵ‏ ין אֱ‏ לֹהִ‏ ים בְּ‏ כָ‏ ל הָ‏ אָרֶץ כִּ‏ י אִ‏ ם<br />

בְּ‏ יִשְׂ‏ רָ‏ אֵ‏ ל וְעַ‏ תָּ‏ ה קַ‏ ח נָא בְ‏ רָ‏ כָ‏ ה מֵ‏ אֵ‏ ת עַ‏ בְ‏ דֶּ‏ ‏ָך.‏ נעמן מזהה את אלישע כנביא המבצע את שליחות ה',‏ ועל כך ראוי הוא<br />

לדעתו לקבל שכר.‏<br />

הנסיון לדעת רש"י הוא האם יקיימו את המצוות הקשורות ללקיטת המן,‏ ואילו לפי ראב"ע הנסיון הוא האם יעמדו<br />

בתלות היומיומית בה'.‏ לדעת רמב"ן הנסיון הוא האם יהיו מוכנים ללכת ‏'אחרי ה''‏ לכל מקום,‏ גם כאשר אין בו<br />

לחם רגיל.‏ לדעה אחרת של משמעות ‏'נסה',‏ ראה דברי גרינברג,‏ למעלה,‏ עמ'‏<br />

ראה גם:‏ דב'‏ א,‏ ל;‏ שם ו,‏ כא-כב.‏<br />

.71<br />

77

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!