××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
;10<br />
–<br />
של פרשנינו, –<br />
ואותם<br />
את הנימוקים לפירושיהם<br />
עלינו להבין... (תשס"ג,<br />
עמ'<br />
ההדגשות במקור)<br />
נחמה מתייחסת בכובד ראש לשאלה מה קרה באמת,<br />
שהרי אין היא כותבת שמה שקרה באמת<br />
אינו חשוב.<br />
משתמע מדבריה שיש ערך בניתוח ההוכחות הטקסטואליות של כל צד במחלוקת<br />
המוזכרת למעלה,<br />
כדי להגיע לשיחזור ההיסטורי המדוייק ביותר.<br />
הנה אם כן שימוש<br />
22<br />
באינטרפרטאציה הכוליית יחד עם אמונה תמימה שהתורה מספרת לנו היסטוריה מציאותית .<br />
יש לחזור ולהדגיש שהתורות בפרשנות הספרות השייכות לאסכולה<br />
'המילולית'<br />
אינן<br />
נוקטות עמדה לגבי ההיסטוריות של האירוע,<br />
אלא לגבי האופן שיש לקרוא את הטקסט.<br />
אך<br />
במקרה הספציפי של הבנת המקרא במגזר הדתי,<br />
נראה שהקריאה המילולית תעודד קבלתם של<br />
אירועי המקרא כעובדות היסטוריות, שכן החלק העלילתי-היסטוריוגרפי של המקרא כתוב --<br />
רובו<br />
ככולו --<br />
כטקסט התובע מהקורא להבינו ככזה.<br />
לפיכך הקורא הדתי,<br />
הרואה את עצמו מחויב<br />
להאמין במה שכתוב בטקסט, יחוש מחויבות לקבל את הטקסט המקראי כתיאור היסטורי עובדתי.<br />
גם הירש וגם הביקורת החדשה מטעימים שהפרט הטקסטואלי שואב את משמעותו מהמכלול.<br />
בביקורת החדשה<br />
(על פי ניסוחו של וייס),<br />
המסרים הטמונים בפרט הטקסטואלי מועברים דרך<br />
מודעות ל'כוליות'<br />
של הטקסט,<br />
ובמשנתו של הירש ראינו למעלה שהמסרים של הטקסט מובנים<br />
–<br />
על רקע הז'אנר שלו.<br />
דומה שהמסרים שהמקרא מבקש להעביר<br />
באמצעות סיפורי הניסים<br />
הן<br />
–<br />
אלה שעמדנו עליהם בפרק השני והן אלה שנעמוד עליהם בהמשך,<br />
בפרק השביעי<br />
משכנעים<br />
ואמינים יותר על פי קריאה<br />
'ריאליסטית'<br />
של תיאור העובדות.<br />
יוצא אפוא שקורא דתי המכיר<br />
בתביעת הז'אנר המקראי ו'כוליותו'<br />
של<br />
היצירה הנידונה<br />
להביא את האירועים המתוארים כאמת<br />
היסטורית, יעדיף בדרך כלל קריאה מילולית-היסטורית.<br />
עם זאת,<br />
יש לציין שגם קריאה<br />
'מילולית',<br />
הנובעת כאמור מעמדה אמונית שהתיאור<br />
ההיסטורי-עלילתי מתכוון להציג אירוע ממשי<br />
עשויה<br />
לפרש את הכתוב בדרך זו שתמעיט במימד<br />
הערבים ציויתי לכלכלך ואת<br />
הניסי. דוגמה לקריאה זו היא בפירושו של רד"ק למלכים א יז, ד, ד"ה<br />
23<br />
"... ויש מפרשים העורבים סוחרים כמו עורבי מערבך ... ואולי הסוחרים ההם היו מסתירים<br />
–<br />
אותו".<br />
אמנם מביא רד"ק גם את הפירוש המקובל שמדובר בעופות שכלכלו את אליהו,<br />
אבל אין<br />
:(34<br />
22<br />
כך כותב ארנד על נחמה (תשס"א, עמ' נחמה היתה אישיות דתית במובן העמוק של הביטוי. אמונתה היתה<br />
צרופה, רציונאלית ככל האפשר, ועם זאת תמימה.<br />
23<br />
זכיתי ללמוד עם נחמה במשך שנה שלמה, בשנת תשל"ד, והתרשמתי באופן בלתי-אמצעי שהיא תפסה את תיאורי<br />
האירועים המקראיים כמשקפים אמת היסטורית.<br />
הכוונה לפסוק ביח' כז, כז. פירוש עורבי מערבך, ע"פ מצודת ציון: סוחרי סחורתך.<br />
96
Change language