××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
הגישה הדיאלוגית מיישבת את השאלות מן הסדר הראשון,<br />
בכך שהיא מעבירה את הנס<br />
–<br />
למציאות<br />
של זיקה בין שני סובייקטים<br />
החווה והנחווה.<br />
כלומר,<br />
מבחינת האנשים שחוו את<br />
האירוע,<br />
יהושע עולה לגדולה כאשר הוא<br />
'משוחח'<br />
עם גרמי הטבע,<br />
'שולט' ואף<br />
עליהם,<br />
ואלוהים<br />
–<br />
'שותף'<br />
ליהושע בכל אשר הוא מבקש להשיג.<br />
הנקודות הטקסטואליות המעוררות תמיהה<br />
שיהושע מצטייר כגדול יותר<br />
ממשה,<br />
שהנס מוגזם ודרמטי מדי בהקשר הזה,<br />
שמצאנו דוגמאות<br />
נוספות ל'שמיעת ה' בקול איש' –<br />
מבטאות את עוצמת החוויה של העדים ואת התלהבותם ממה<br />
שחוו.<br />
לכן אין מקום לבחון את הפרטים העובדתיים המדויקים או את הסתירות בין דיווח זה<br />
לדיווחים אחרים במקרא. 1<br />
גם שאלה<br />
מן הסדר השני זוכה למענה על פי הגישה הזאת:<br />
אין<br />
התנגשות בין המדע המודרני לבין התיאור המקראי; אדרבה, הנס מתרחש בתוך הטבע והמציאות<br />
'השגורים'. אשר לשאלת ההתאמה בין תוכן סיפור העמדת השמש לבין צורתו (שאלה<br />
מן הסדר 2<br />
השני),<br />
נושא ספרותי זה<br />
בהחלט<br />
מעסיק את הגישה הדיאלוגית.<br />
אחד, מצד<br />
יש להתייחס לסיפור<br />
הזה כביטוי מקראי אחד מני רבים המעידים על נוכחות אלוהית הלובשת צורות שונות. מאידך, יש<br />
לדייק במבנים ובביטויים הספרותיים של הסיפור הספציפי כדי להבין את המסרים הקיומיים שלו.<br />
הצענו למעלה שה'נפח'<br />
המצומצם של תיאור הנס מושרש באופיו כמטפורה<br />
פואטית במקום<br />
תיאור עובדתי-חיצוני.<br />
על פי דרכה של הגישה הדיאלוגית,<br />
ניתן להציע הסבר נוסף,<br />
שהקיצור<br />
היחסי נותן ביטוי ספרותי לתובנה שאירוע זה אינו משתווה בעוצמתו לאירועים דרמטיים אחרים,<br />
כגון קריעת ים סוף/הירדן ומעמד הר סיני.<br />
הכתוב כאילו<br />
'קורץ'<br />
אלינו ומרמז:<br />
אמנם<br />
חווינו את<br />
החוויה הזאת בצורה מסוימת,<br />
אבל אל תתפתו לחשוב שבאמת המאורות עמדו;<br />
הטיפול<br />
המצומצם באירוע משקף את רושמו החולף. בהקשר זה ניתן לאמץ את אחת מתובנותיו של שביד<br />
ביחס לניסים: הנס המשאיר רושם הוא זה הקשור לקבלת חוקי ה' ולהשגחתו המיוחדת (ראה פרק<br />
רביעי, עמ'<br />
,(137<br />
52<br />
ואין אירוע זה כנראה שייך לקטיגוריה הזאת .<br />
אם בגישה המטפורית<br />
בוחר<br />
הקורא באופן מודע להפעיל סוג כזה של פרשנות,<br />
על אחת<br />
,(164-163<br />
כמה וכמה נכון הדבר בגישה הדיאלוגית.<br />
כפי שראינו בפרק החמישי<br />
(עמ'<br />
לפי גישה זו<br />
נקרא האדם להיפתח לדו-שיח עם אלוהים ועם המקרא. רק מי ששומע את הקריאה הזאת ונענה<br />
לה, יכול לתפוס את הדיאלוג המתקיים בתוך המקרא, ולנהל דיאלוג עם המקרא.<br />
סיכום<br />
52<br />
את נס קריעת הירדן ניתן לשייך לקטיגוריה של אירועים קונסטיטוטיביים, כניסוחו של שביד, שהרי מַ עבר הירדן<br />
רווי ברמיזות לכריתת ברית בין עם ישראל לבין אלוהיו ולהשראת השכינה (ראה: א' הכהן, תשנ"ט).<br />
237