17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

בספרות הבתר-מקראית קל יותר לזהות הערכות שונות של הנס.‏<br />

יחס אמביוולנטי לניסים,‏<br />

ואפילו מידה של אי-נוחות,‏<br />

מוכרים במספר מימרות חז"ל.‏<br />

הסיפור הבא ממחיש זאת<br />

בבלי ‏(מתוך<br />

מסכת שבת נג ע"ב):‏<br />

תנו רבנן:‏ מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק,‏ ולא היה לו שכר מניקה ליתן,‏<br />

ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו.‏ אמר רב יוסף:‏ בא וראה<br />

כמה גדול אדם זה,‏<br />

שנעשה לו נס כזה!‏<br />

אמר לו אביי:‏<br />

אדרבה,‏<br />

כמה גרוע אדם זה<br />

שנשתנו לו סדרי בראשית!‏<br />

לפי אביי,‏<br />

העולם הטבעי שנוהג על פי מנהגו,‏<br />

הוא העולם המושלם,‏<br />

המשקף את גדלות הבורא.‏<br />

עולם שמשתנים בו סדרי בראשית הוא עולם לא מאורגן,‏<br />

שמצביע כביכול על חולשותיו של<br />

הקב"ה.‏<br />

מבין ההתייחסויות השונות של<br />

חכמים לניסים המדווחים במקרא,‏<br />

קיימת מגמה לצמצמם<br />

ולהגבילם ‏(אורבך,‏ תשל"ח,‏ עמ'‏<br />

,(95<br />

כפי שבאה לידי ביטוי בדרשה הבאה:‏<br />

יקוו המים,‏ עמעמעמעמ'‏<br />

ד"ה<br />

ה ד פרשה<br />

אלבק)‏<br />

תיאודור-אלבק<br />

‏(תיאודור<br />

רבה בראשית<br />

8<br />

35<br />

אמר ר'‏ יונתן תנאין היתנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני ישראל ה"ה וישב הים לפנות<br />

בקר לאיתנו ‏(שמות יד כז)‏ לתנאו,‏ אמר ר'‏ ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה<br />

הקב"ה אלא עם כל שנברא בששת ימי בראשית ה"ה אני ידי נטו שמים וכל צבאם<br />

צויתי<br />

‏(ישעיה מה יב)‏<br />

צויתי את הים שיקרע ואת השמים שישתתקו לפני משה<br />

האזינו השמים וגו'‏ ‏(דברים לב א),‏ צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע,‏<br />

צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו,‏<br />

צויתי את האור שלא יזיק לחנניה מישאל<br />

ועזריה,‏ צויתי את האריות שלא יזיקו לדניאל,‏ את השמים שיפתחו לפני יחזקאל,‏ את<br />

הדג שיקא את יונה.‏<br />

ר'‏ יונתן דורש את הצורה היחידאית<br />

9<br />

‏'לאיתנו'‏ במשמעות ‏'לתנאו'.‏ בעת בריאת הים הציב לו<br />

הקב"ה ‏'תנאי'‏ שיבוא היום והים יצטרך למלא אחר הוראות של קריעה ואיחוי.‏ ר'‏ ירמיה מרחיב אף<br />

יותר את התופעה על סמך המילה<br />

‏'ציויתי',‏<br />

וטוען שכל גרמי הטבע קיבלו תנאי שבעֵ‏ ת פקודה<br />

יצטרכו לנהוג על פי צו השעה.‏<br />

תיאור זה בא להציג את הניסים כחלק מן התכנית המקורית של<br />

;33<br />

;146<br />

8<br />

9<br />

ומקבילותיו:בר"ר ‏(וילנא)‏ פרשה ה ד"ה ה אמר ר',‏ עמ'‏ ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלז ד"ה אמר ר'‏<br />

ירמיה,‏ עמ'‏ ילקוט שמעוני יהושע רמז כא ד"ה שמש בגבעון דום,‏ עמ'‏<br />

המילה ‏'איתן'‏ מופיעה שתים עשרה פעמים במקרא,‏ לרוב בהקשר של נחל.‏ איתן הוא גם שם של איש.‏ אבל אין<br />

מקום אחר עם הצורה ‏'איתנו'.‏<br />

.698<br />

24

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!