××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
יתכן שבמציאות האובייקטיבית לא היה סנה שבער בלי להיאכל, אלא ראה זאת משה בתוך חלום<br />
28<br />
או חזון .<br />
המספר המקראי נאלץ להשתמש במונחים<br />
'ריאליסטיים'<br />
כדי להעביר את המסר שלו.<br />
כוונת המספר<br />
איננה לדווח על אירוע מציאותי,<br />
אלא להמחיש תפנית שקרתה בתודעה של בן-<br />
אדם, וששינתה את מהלך ההיסטוריה.<br />
.(2001)<br />
חוקרת מקרא נוספת הדוגלת בסוג קריאה זה הינה<br />
אילנה פרדס<br />
פרדס איננה<br />
שוללת את ההיסטוריות של המקרא –<br />
אדרבה,<br />
סיפורי המקרא ממוקמים בזמן היסטורי,<br />
ולא<br />
בזמנים א-היסטוריים –<br />
אבל הנושא המעסיק אותה הוא<br />
'הטקסטואליות של ההיסטוריה'<br />
(שם,<br />
עמ'<br />
10). התורה מציגה את גיבושו של עם ישראל בתקופת המדבר, במונחים של ביוגרפיה אישית<br />
(שם):<br />
אני מתמקדת בביטויים הטקסטואליים של המטפורה,<br />
ברשת האנתרופומורפיזמים<br />
שבאמצעותה מתעוררת לחיים<br />
דמות קולקטיווית ושמה<br />
'ישראל'.<br />
אני חוקרת את<br />
ייצוגם של מניעים קבוצתיים, תשוקות סמויות, חרדות קולקטיוויות, הדרמה והמתח<br />
הנגלים בכל שלב ושלב בחיי העם:<br />
מהלידה בגלות, דרך ההנקה במדבר, ועד לתהליך<br />
הארוך של התבגרות שאין לה סוף מוגדר.<br />
בחינת הסיפור ההיסטורי של עם ישראל דרך הפריזמה של התפתחות חיי הילד מגלה שהאירועים<br />
הלאומיים מקבילים לשלבי הצמיחה וההתבגרות של הילד, וכך צריך לפרשם. למשל, נס קריעת ים<br />
סוף, המייצג את שיא השיאים של הניסים, מקביל ללידה:<br />
שתי החומות האדירות,<br />
ירידת המים והופעתה המרגשת של אדמה יבשה,<br />
נראה<br />
שכולן מייצגות לידת ענק, לידה שרק יד אלוהית יכלה לחולל, לידה אנלוגית לבריאת<br />
העולם …<br />
חציית ים סוף היא קפיצה נחשונית, קפיצה לתוך החיים (שם, עמ'<br />
.(30<br />
בדומה לקופלנד ולפריסטלי,<br />
אין פרדס מסתפקת בקריאה מילולית של הטקסט,<br />
ואין היא<br />
מצטמצמת בתוך גבולות 'כוונת המחבר' או 'הביקורת החדשה'. היא מניחה שיש לטקסט 'ייצוגים'<br />
שדרכם ניתן לפענח את המסרים שלו, והיא קוראת את הטקסט המקראי כשפה מטפורית הדורשת<br />
פיענוח, שהיא, הקוראת, מבצעת.<br />
יוצא אפוא שעל פי גישה זו הקורא המודרני עשוי להמיר את התמונה המשורטטת בסיפור<br />
הנס המקראי,<br />
בתפיסה מטפורית<br />
הנושאת משמעות רעיונית עבורו.<br />
אין קורא זה מחויב למסר<br />
המילולי של הטקסט,<br />
לא לכוונת המחבר,<br />
ולא להבנתם של הקוראים הראשונים.<br />
הוא ניגש<br />
לטקסט מתוך הקשר תרבותי משלו, והוא מחפש בטקסט תשובות לשאלות או מצוקות המעסיקות<br />
28<br />
הרמב"ם מתנסח בדרך דומה ביחס לאירועים אחרים. פירוט בפרק הבא.<br />
101
Change language