17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

כמו השל,‏<br />

כך בובר מטעים שבכוח המקרא להצעיד אותנו להכרה בהוד ובנשגב,‏<br />

אבל הוא מודע<br />

לכך שיש בציבור הישראלי כאלה שאינם מזדהים עם המקרא,‏<br />

ומדירים אותו על רקע היותו ‏'ספר<br />

.(361<br />

דתי'‏ ‏(תלמוד תורה –<br />

על שום מה,‏<br />

עמ'‏<br />

ברם,‏ אין הוא מוותר על הסיכוי לקשר את האנשים<br />

האלה ריגשית לעֲ‏ בָ‏ רָ‏ ם ולאבות אבותיהם באמצעות התנ"ך,‏<br />

ובכך יגיעו אל שורשיהם ואל עצמם.‏<br />

וכך הוא כותב ‏(שם):‏<br />

הלה,‏<br />

אם באמת ובתמים יכיר את המקרא,‏<br />

יווכח,‏<br />

או מוטב שנאמר:‏<br />

שהיו ייזכר,‏<br />

אנשים,‏<br />

אנשים שלו,‏<br />

ש'שמעו'‏<br />

את הדברים המתרחשים,‏<br />

שמעום כ'קול'‏<br />

קול המדבר,‏<br />

המדבר אליהם,‏<br />

התובע מהם,‏<br />

והם עמדו נכחו כמצווים להשיב ולשאת באחריות<br />

תשובתם;‏<br />

ייזכר שאף הוא עצמו ניתן לו לקבל בזו-הדרך את ממשות התולדה ובזו-‏<br />

הדרך להשיב עליה.‏<br />

ואם אמנם זכור-יזכור,‏<br />

אפשר יחוש שגם עתה ניתן<br />

את ‏'לשמוע'‏<br />

הממשות המתרחשת כקול התובע ודורש.‏<br />

אם אז ימלאו לבו להודות ולקרוא בשם<br />

– אדוני הקול<br />

הרי יהא זה מכבשונו שלו.‏<br />

בובר מלמד אם כן שמתוך החיים הממשיים,‏<br />

ובעזרת לימוד רגיש ועמוק של מקורות כמו התנ"ך<br />

והחסידות,‏<br />

עשוי האדם לטפח את רגישותו ל'כוח הפועל'‏<br />

הבלעדי שמעבר לשגרה<br />

‏(הנס על הים,‏<br />

עמ'‏ שם,‏ 104),<br />

לשמוע את הקול האלוהי הקורא לו,‏<br />

ולחוש את קרבתו<br />

של אלוהים.‏<br />

הוא יוכל<br />

לזהות את ה'נס'‏<br />

הבוקע מתוך השגרה,‏<br />

ומתוך התובנה שקיימת הדדיות בין האדם והאל,‏<br />

ליצור<br />

זיקה ישירה עימו.‏<br />

זאת ועוד.‏<br />

תפיסתו האחדותית של בובר מתקשרת לדעתנו לרעיונו שהנס אינו<br />

נעלם,‏<br />

אלא חוזר על עצמו בתקופות שונות;‏<br />

אולי לכך רומז בובר בקושרו בין ההתגלות בסנה<br />

להתגלות בסיני.‏<br />

ראינו למעלה שאחת ממטרות הדיווח על הנס היא להזמין את הקורא/לומד<br />

.(165<br />

לחוות אותו מחדש,‏<br />

ומתוך כך להתחדש בעצמו<br />

‏(ראה פישביין למעלה,‏<br />

עמ'‏<br />

התחדשות זו<br />

אפשרית כל עוד הנס ניתן להתפרש מחדש<br />

–<br />

51<br />

ובעיקר מנקודת מוצא אישית .<br />

51<br />

כך מתאר קפנס את הקריאה ‏'האישית'‏ של בובר את המקרא ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

:(128<br />

Perhaps because of the distance that the foreign text creates, Buber, in his biblical writings, allows<br />

his deepest longings, his most intimate wishes and fears to surface. What he found in the Bible was<br />

a space to express those wishes and fears without expecting that the problems surrounding them<br />

would be solved by the Bible. In this sense, in the space for deep expression granted to Buber by<br />

the biblical text, much of Buber`s biblical theology must be seen more as a form of catharsis and<br />

even therapy than as a search for philosophical and theological solutions.<br />

וכך פישביין מתאר את הקריאה ‏'האישית'‏ של בובר,‏ בהשוותו בינה לבין קריאת המדרש<br />

:(12 עמ'‏ ,1988)<br />

As with all great midrash, Buber`s exegesis of a biblical work transcends its subject, involving the<br />

reader in understandings and commitments that go beyond the text.<br />

178

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!