הוראת סיפור ×”× ×¡ המקראי ×‘×—×™× ×•×š הממלכתי בישראל - ×”××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×” העברית ...

ראינו בפרק הראשון שקופלנד אינו רואה כל ערך בתפיסה מילולית של סיפור בליעת יונה והקאתו
על ידי דג גדול.‏
במקום זאת הוא מציע פירוש הרואה בהצלתו הניסית של יונה אמירה
אקסיסטנציאלית ‏(שם,‏ עמ'‏ 106):
… the miracle of Jonah is not having been saved by a big fish and spit out
of its stomach onto dry land - if we take the story literally. These events
are the external form and to believe solely and literally in them has no
value, unless the celebration of the impossible and irrational is considered
a value. But to believe that man can be lost and distant from God and
conscience, from responsibility and compassion, and from true self and
humanity; that he can sink very low, find himself in an existential and
spiritual storm from which there seems to be no salvation, and yet by a
process of self-confrontation can emerge reborn, safely and securely on
dry land, having matured emotionally, morally and spiritually – is not that
the most wonderful miracle, which bears great present significance for the
one who believes it?
קופלדנ מעיד על עצמו שהוא ‏'מאמין בניסים'‏ –
על פי השפה הסימבולית שלהם,‏ ועל פי הפירוש
שהוא מפרש אותם ‏(שם,‏ עמ'‏ 110).
ברוח דומה כותב פריסטלי על סיפורים כמו ההתגלות בסנה
שאינם א-יב)‏ ג,‏ ‏(שמ'‏
היסטוריים במובן הרגיל של המילה,‏ אבל בכל זאת שינו את פני ההיסטוריה האנושית (1983,
עמ'‏
:(387
What happened occurred inwardly but had to be expressed in the concrete
imagery of the external world if it was to be communicated at all. They
are dreams, visions, but of such an intensity that they took over the
dreamer (consumed him if you like) and led to action which changed the
very world of which they were a part.
100