××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
על רקע אתגרים אלה, מציע גולדמן גישה הבנויה על מה שהוא מכנה .life themes מכיוון<br />
שאחת המטרות בהוראת המקרא היא לקשר את המקרא לחיי הילד (שם, עמ'<br />
,(71<br />
מומלץ להימנע<br />
מהוראת<br />
התנ"ך לילדים צעירים,<br />
ובמקום זאת,<br />
יש להשתמש בחומרים ובמושגים מקראיים<br />
.(73-70<br />
המוּכרים לילדים מתוך<br />
התנסויותיהם<br />
עמ' (שם, וחייהם<br />
לדוגמה,<br />
המורה יכולה ללמד את<br />
המושג של הורוּת באמצעות סיפורי מקרא הכוללים מושג זה. גישה זו מתאימה לא רק לגיל הרך,<br />
אלא אמורה ללוות את הילד לאורך כל שנותיו בבית הספר היסודי. ההתפתחות האינטלקטואלית<br />
של גיל ההתבגרות מאפשרת הוראה שונה,<br />
הבנויה על ההבנה המטפורית של הילד.<br />
בגיל הזה,<br />
הילד כבר מתחיל לחשוב במונחים מופשטים,<br />
ולחפש משמעויות שמעבר למילה הכתובה.<br />
גם<br />
תפיסת הזמן שלו מאפשרת לימוד של קטעים היסטוריים,<br />
המתייחסים לאירועים מתוך הקשר<br />
.(163<br />
היסטורי מן העבר הרחוק. זה הגיל ללמוד את החומר התנ"כי בצורה מלאה ונכונה יותר (שם, עמ'<br />
גולדמן מצביע על חלק מן הבעיות שהצגנו בפרק הראשון ביחס להוראת המקרא בכלל,<br />
.(51-22<br />
ולהוראת<br />
סיפורי הנס בפרט<br />
עמ' (שם,<br />
פתרונו הוא כאמור לדחות את רוב לימוד המקרא<br />
עד לגיל בו הגיע התלמיד לשלב ההתפתחותי של<br />
.formal-operational thinking<br />
הצעה זו לוקחת<br />
בחשבון את הנזק הנגרם מלימוד מילולי את המקרא בגיל צעיר,<br />
העלול לגרום לניכור ורתיעה מן<br />
המקרא בגיל מתקדם.<br />
,1996)<br />
מחקרו ומסקנותיו של גולדמן עוררו עניין רב,<br />
16<br />
וגם לא מעט ביקורת .<br />
קיי<br />
עמ'<br />
תוהה אם הממצאים של פיאז'ה,<br />
המתבססים על האופרציות שילדים עושים בפועל,<br />
(212-205<br />
ובשימוש בחפצים מוחשיים,<br />
יכולים לשמש מודל לחשיבה הקשורה לפרשנות טקסטים.<br />
צ'אניי<br />
עמ' 523-522)<br />
מסתייג מדאגתו של גולדמן שילדים תופסים את האלוהים בצורה<br />
,1982<br />
;Csanyi)<br />
אנתרופומורפית, והקושי שלהם להשתחרר מתפיסה זו גם אחרי השלב של concrete operational<br />
thinking<br />
(גולדמן, שם, עמ'<br />
.(30<br />
צ'אניי מבסס את טיעונו על המודל של פאולר, שעל פיו ילד חייב<br />
לעבור את השלבים בצורה רציפה,<br />
בזה אחר זה,<br />
ואין אפשרות לדלג על שלבים בדרך להבנה<br />
בוגרת. מכאן יש להסיק שהתפיסה האנתרופומורפית מהווה 'קרש קפיצה' לשלב הבא, ובכך מהווה<br />
.49-35<br />
16<br />
ראה: הייד, שם, עמ' בין הביקורות שהוצגו שם: גולדמן בדק את החשיבה הדתית של הילד על בסיס תפיסתו<br />
את הנס, שזה מדד בעייתי לילד (וגם למבוגרים) ולאו דווקא מייצג את החשיבה הדתית בכללותה; גולדמן הניח<br />
שהתפיסה ההיסטורית-מילולית של סיפור הנס איננה נכונה, הנחה לא מבוססת מבחינה דתית; המחקר של<br />
גולדמן לא היה מספיק ארוך-טווח; גולדמן לא בחן את המשתנים שברקע הילדים שיכלו להשפיע על תוצאות<br />
מחקרו.<br />
193
Change language