17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

.(102<br />

יקלוט את האירוע כדבר<br />

מדהים<br />

‏(בובר,‏<br />

הנס על הים,‏<br />

עמ'‏ שם,‏<br />

הוא רואה את האירוע<br />

ההיסטורי כדבר שקוף,‏<br />

‏"ונפתח מראה של תחום,‏<br />

בו עושה כוח יחיד,‏<br />

שאינו מוגבל על ידי כוחות<br />

אחרים"‏ ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

104). העד מעניק לאירוע את הכינוי נס,‏ כי כך הוא חווה אותו,‏ בתור התגלות<br />

או התערבות אלוהית בתוך מעשה של יום.‏<br />

ותגובת העד ל'נס'‏ היא חלקו בדו-שיח.‏<br />

ה'נס'‏<br />

הוא כאמור הדרך בה מדבר אלוהים אל האדם,‏<br />

אשר לחוויה שחווה האדם המודרני בעת קריאת סיפור הנס,‏<br />

הקורא נקרא לחוות שוב את<br />

ההתרחשות,‏<br />

אך לא כחזרה על מה שחוו משתתפיו הראשונים,‏<br />

אלא כחוויה אישית וחדשה;‏<br />

הוא<br />

‏'שומע את קולו'‏<br />

של האירוע,‏<br />

מקיים איתו דיאלוג,‏<br />

ומעניק לו משמעות מתוך תחושת התפעלות<br />

‏(פישביין,‏<br />

(11 עמ'‏ ,1988<br />

לסיכום,‏<br />

ההיסטוריה המקראית עוסקת באירועים של אמונה ושואלה:‏<br />

איך השפיע אירוע<br />

מסוים<br />

על העולם האמוני של המשתתפים?‏<br />

למרות שבובר<br />

עומד<br />

על כך שהאירועים המתוארים<br />

במקרא מעוגנים בהקשר היסטורי<br />

וטבעי,‏<br />

אין הוא רואה משמעות בשאלת מהימנות הפרטים.‏<br />

משום שחווית הנס עומדת במרכז האירוע,‏ ‏'נקרא'‏ הקורא המודרני לחוות מחדש את אותה חוויה,‏<br />

בדרך שלו ובמונחים שלו.‏<br />

ה'דבריות'‏<br />

של הצגת הסיפור משמרת את רעננותו עבור כל דור חדש,‏<br />

ועבור כל קורא הנפתח לקולותיו.‏<br />

התפיסה ה'אחדותית'‏<br />

שהבאנו למעלה מתבטאת בהצגה זו של<br />

הנס;‏<br />

אין לראות בנס חריגה מן הטבע או מן ההיסטוריה,‏<br />

אלא אירוע<br />

המתרחש בתוך מציאות<br />

–<br />

טבעית והיסטורית מוכרת.‏<br />

ועם זאת,‏<br />

מתגלה מהלך המזעזע את<br />

‏"כל עיצובי-הדעת המוצקים<br />

,(102<br />

‏'טבע'‏<br />

ו'היסטוריה'"‏ ‏(בובר,‏<br />

עמ'‏ שם,‏<br />

מהלך שקולט האדם בתחושותיו כאירוע ניסי ‏(שם,‏<br />

עמ'‏<br />

חלק אינטגרלי<br />

אם כן<br />

מאותו אירוע הוא התגובה,‏<br />

ההשתוממות,‏<br />

שאיננה נפרדת מן האירוע<br />

.(101<br />

–<br />

עצמו.‏<br />

האחדותיות מתבטאת אפוא במיזוג בין האירוע לבין התגובה לו<br />

בין האובייקטיבי<br />

והסובייקטיבי<br />

–<br />

ובעובדה שהאירוע מהווה חלק מן הזרימה של החיים ואינו שובר אותה.‏<br />

ד.‏<br />

חינוכיות של תפיסת בובר את הנס עבור החמ"דדדד<br />

השלכות<br />

בחלק הזה של הדיון נבחן את ההשלכות החינוכיות של גישת בובר על הוראת סיפור הנס<br />

בחמ"ד.‏ נעמוד על ‏(א)‏ המתח בין בובר לבין האורתודוקסיה ‏(ב)‏ טיעונים הבאים להצדיק את שילוב<br />

משנתו של בובר בהוראה בחמ"ד<br />

‏(ג)‏<br />

הדגמת פרשנותו של בובר לסיפור נס,‏<br />

ויישומה האפשרי<br />

בחמ"ד.‏<br />

בשל אורח חייו ותפיסותיו הדתיות,‏<br />

לא זכה בובר למקום של<br />

כבוד בעולם האורתודוקסי.‏<br />

בובר ראה במקרא יצירה ספרותית אנושית,‏<br />

המשקפת את נסיבות זמנה ומקומה ‏(שביד,‏<br />

עמ'‏ שם,‏<br />

582). הוא האמין בחוויה של התגלות ושהתורה מתארת אותה,‏ אבל התכנים הספציפיים של<br />

168

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!