××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ב(<br />
שם,(<br />
רשב"םםםם<br />
(<br />
1160-1080<br />
1080<br />
)<br />
רשב"ם, נכדו של רש"י, נולד וחי בצפון צרפת. על דרכו הפרשנית למקרא<br />
הוא כותב: "ואני<br />
(<br />
לפרש פשוטן של מקראות באתי" (בפירושו לשמ' כא, א). מגמתו הפרשנית של רשב"ם היא לרדת<br />
.(XLIII<br />
לעומק פשוטו של מקרא<br />
(פוזננסקי,<br />
עמ' שם,<br />
ברם,<br />
אין בכוונתו<br />
לשלול את דרשות חז"ל<br />
או את פירוש סבו; אדרבה, כותב רשב"ם בהקדמתו לספר בראשית: "יבינו המשכילים כי כל דברי<br />
רבותינו ודרשותיהם כנים ואמתים",<br />
ולגבי רש"י: "ואשר שם לבו לדבר יוצרנו אל יזוז מנימוקי<br />
רבנו שלמה ואל ימוש מהם כי רוב הלכות ודרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות<br />
..." (פירושו<br />
לה). מ, לשמ'<br />
ואף על פי כן,<br />
טוען רשב"ם שרש"י הודה לו<br />
"שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות<br />
פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" (בפירושו לבר' לז, ב).<br />
רשב"ם מודע לקיומם של שני ציבורים: בעלי האגדה, מחד, והמשכילים, מאידך; האחרונים,<br />
בניגוד לראשונים,<br />
דורשים נאמנות לכללי הדקדוק וההיגיון.<br />
על המתח בין שתי אסכולות אלה,<br />
:(110<br />
,1992)<br />
ונסיונו של רשב"ם לגשר ביניהם,<br />
סבתו מסביר<br />
עמ'<br />
מצד אחד הוא בוחר לפרש את<br />
המקראות על פי פשוטו של מקרא,<br />
כולל הקטעים ההלכתיים,<br />
כפי<br />
גישת המשכילים,<br />
אבל מאידך<br />
הוא מקבל את ההלכה למעשה כפי שקבעוה חז"ל. לפי טויטו דרכו הפשטית של רשב"ם מושפעת<br />
.(145-139<br />
דווקא מכלי פרשני של חז"ל המכונה<br />
'דרך ארץ'<br />
עמ' (שם,<br />
ביטוי זה אצל חז"ל<br />
כולל<br />
נימוסי חברה נאים, עסקי עולם, מלאכה, ובכלל מנהגי בני אדם. יישום כלי זה על פרשנות המקרא<br />
למשל, יוביל,<br />
להבנת הטקסט כמשקף נורמות מקובלות,<br />
הן ביחסי אנוש,<br />
הן בעיסוקיהם<br />
בנוסף לשימושים של<br />
'דרך ארץ'<br />
שנמנו לעיל,<br />
רשב"ם<br />
עושה במונח זה שני<br />
13<br />
ובתפיסותיהם .<br />
שימושים:<br />
15<br />
14<br />
דרך ארץ מתייחסת גם ל'דרך הלשון' (טויטו, שם, עמ' 140), וגם ל'דרך הטבע'<br />
עמ' 143).<br />
יוצא אפוא שרשב"ם<br />
רגיש בפירושו לנורמות ולתפיסות המקובלות בחברה ובשפה<br />
המדוברת,<br />
ועל פיהם מסביר פסוקים מסוימים במקרא.<br />
רשב"ם בעצמו הכיר כמה סוגים של<br />
מלאכה, ויש בסיס לטענה שאף ידע לטינית (פוזננסקי, שם, ,(XLVIII-IX וגם כתב כמה פירושים<br />
.(101-100<br />
16<br />
פולמוסיים נגד אמונות פגניות ונוצריות<br />
עמ' שם, (טויטו,<br />
בנוקטו פרשנות פולמוסית<br />
נגד הנצרות<br />
('נגד המינים';<br />
ראה הערה קודמת),<br />
ממחיש רשב"ם את החופש הפרשני שהוא מקנה<br />
13<br />
14<br />
15<br />
16<br />
לדוגמה, על יוסף 'אשר היה רועה את אחיו בצאן' (בר' לז, ב), מסביר רשב"ם שמדובר באחיו בני לאה, כי מקובל<br />
בחברה שבני הגבירות יתייחסו אחד לשני בתור 'אחים', ואילו בני השפחות לא יזכו למעמד כזה.<br />
כך משתמע מפירושו לבר' כח, יב, ד"ה עולים ויורדים.<br />
כך משתמע מפירושו לויק' יא, לד, ד"ה אשר יבא עליו מים ויטמא.<br />
כגון בפירושו למכירת יוסף. ראה גם את פירושיו ל: בר' כה, לג, ד"ה וימכור את בכורתו; שמ' ג, כב ד"ה ושאלה<br />
אשה משכנתה; שם כ, יב ד"ה לא תרצח; שם כג, יט ד"ה לא תבשל גדי בחלב אמו (מובא אצל טויטו, שם, עמ'<br />
45-<br />
(44<br />
126
Change language