17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

מטפורית/אליגורית<br />

מטפורית פרשנות<br />

.1<br />

המקרא מציג ‏'מציאות אחרת'‏ הכוללת תופעות על-טבעיות,‏ אך אין בכוונתו לשרטט תמונה<br />

ריאליסטית של המציאות,‏<br />

אלא להציב מודל שבו ה'אחֵ‏ רות'‏<br />

של המציאות המתוארת מצריכה<br />

שימוש בשפה מטפורית.‏ להלן כמה דוגמאות:‏<br />

א.‏<br />

לגבי בריאת העולם,‏<br />

מטעים<br />

הרמב"ם<br />

שאין להבינה כולה על פי הפשט<br />

‏(מו"נ ח"ב פכ"ט).‏<br />

הוכחתו לכך היא שאין מלמדים מעשה בראשית לפשוטי העם ‏(על סמך מאמר חז"ל במשנה מסכת<br />

חגיגה פ"ב מ"א:‏<br />

אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשניים ...).<br />

קלין-ברסלבי<br />

מנתחת את עמדת הרמב"ם כלפי סיפור הבריאה<br />

:(65 עמ'‏ ,1986)<br />

… Maimonides interprets the “six days of creation” as the order of<br />

priority referring to the “cause” and the “nature” of simultaneous<br />

existents, and not as a sequence of six different units of time. Hence, the<br />

biblical account of “the six days of creation” is not a cosmogony – i.e., it<br />

does not tell us about the way in which the world came into being in time<br />

– but rather a cosmology, i.e., it tells us about the structure of the created<br />

world (italics in original).<br />

גישה זו משאירה פתח להבנת סיפור הבריאה לא כדיווח מילולי של ההתרחשויות,‏<br />

אלא<br />

כמצע<br />

המבטא עקרונות מסוימים,‏<br />

כגון:‏<br />

העולם נברא מתוך רצון חופשי של אלהים,‏<br />

בשלבים<br />

מחושבים,‏ עם מתן מעמד מיוחד לאדם.‏ יוצא אפוא שתיאור בריאת העולם אינו בא לשרטט כיצד<br />

נברא העולם,‏<br />

אלא לשקף את<br />

מבנה העולם.‏<br />

ממילא,‏<br />

ה'ניסיות'‏<br />

שבבריאה מרומזת,‏<br />

אבל איננה<br />

תופסת מקום מרכזי בתיאור.‏<br />

במונחים של שביד,‏<br />

ניתן לומר שרק ההיבט הקונסטיטוטיבי של<br />

32<br />

- הוא ניסי .<br />

– הבריאה<br />

החידוש ‏'יש מאין'‏ של היישות<br />

אשר לסיפורי בריאת האדם,‏<br />

טוענת קלין-ברסלבי שיתכן שהרמב"ם<br />

פירש את האירועים<br />

האלה לא כאנתרופוגוניה,‏ אלא כאנתרופולוגיה פילוסופית ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

:(72<br />

32<br />

תודתי לד"ר יונתן כהן על התובנה הזאת.‏<br />

137

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!