××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
האירוע,<br />
וכיצד הוא עשוי להיחוות היום מחדש.<br />
כאקסיסטנציאליסט מדגיש בובר את הפרט,<br />
את<br />
בחירתו החופשית,<br />
ואת חיפושו אחר משמעות,<br />
ובזה הוא מתחבר להלכי רוח עכשוויים הפוקדים<br />
גם תלמידים השייכים לעולם המסורתי (פרק ראשון, עמ'<br />
.(34<br />
כידוע, בובר,<br />
לא השתייך לעולם הדתי הנורמטיבי,<br />
ולמרות<br />
זאת נראה שגישתו עשויה<br />
לתרום תרומה סגולית לשיח הדתי והחינוכי בהקשר של הנס, ובמיוחד בחמ"ד. כעת נטעים שבובר<br />
מודע ללבטים ולספקות של האדם המודרני ביחס לתופעת הנס,<br />
ומאידך הוא בעל התודעה<br />
שבעולם המודרני חסרים ממדים רוחניים שהמקרא עשוי להשלים.<br />
כבעל מטען זה,<br />
הוא קרוב<br />
לדעתנו ל'סביבה'<br />
של העולם הציוני-הדתי של היום,<br />
שכן אף<br />
'סביבה'<br />
זו מתמודדת עם המתח בין<br />
הערכים של העולם המודרני לבין אלה של העולם היהודי-המסורתי.<br />
בדרך שלו הוא משתית את<br />
הנס על תפיסת עולם העשויה להעניק משמעות לניסים המקראיים באמצעות ניתוח סגנון הדיווח<br />
שלהם.<br />
בפרק זה נחלק את הדיון במשנתו של בובר לארבעה:<br />
תורתו הדו-שיחית באופן כללי,<br />
המקרא כמשקף את הדו-שיח וכמקור רוחני לעם ישראל,<br />
יחסו של בובר לנס המקראי,<br />
והשלכות<br />
חינוכיות של משנת בובר על המגזר הדתי-לאומי בישראל.<br />
מטבע הדברים,<br />
תהיה חפיפה מסוימת<br />
בין החלקים,<br />
משום שתורת הדו-שיח חובקת כתבים רבים,<br />
ומשום שלבובר היתה תפיסה<br />
הוליסטית של המציאות,<br />
כפי שנוכיח בהמשך.<br />
ננתח את גישתו הפרשנית של בובר באמצעות<br />
סיפור נס אחד<br />
(ההתגלות בסנה),<br />
אבל נדחה את היישום המפורט יותר של הפרשנות הדיאלוגית<br />
שלו על סיפור נס לפרק השביעי,<br />
בו נשווה בין שלוש קריאות שונות של סיפור<br />
(העמדת אחר<br />
השמש בגבעון).<br />
בובר<br />
מרטין)<br />
(מרטין<br />
מרדכי<br />
(<br />
1965-1878<br />
1878<br />
)<br />
בובר נולד בווינה ומגיל שלוש ועד גיל ארבע-עשרה התחנך אצל סבו,<br />
שלמה בובר,<br />
יהודי<br />
מאמין וחוקר הספרות המדרשית,<br />
שם קיבל חינוך יהודי תורני עשיר שכלל לימוד מקרא,<br />
גמרא,<br />
.(11-3<br />
,1981<br />
אגדה ומדרש,<br />
יחד עם לימוד שפות זרות<br />
(פרידמן,<br />
עמ'<br />
בגיל עשרים הצטרף לתנועה<br />
הציונית,<br />
והאמין שהציונות חייבת להתבסס על התעוררות רוחנית.<br />
בהמשך היה בובר בין מרצי<br />
האוניברסיטה העברית בירושלים.<br />
(Existentialism) is the kind of philosophy which addresses each one of us – you, the reader, and me, the<br />
author – in the most personal of ways. It asks us to ask ourselves what significance we can attach to our<br />
presence in the world.<br />
:(14<br />
… the ground of all reflection is human subjectivity … all pronouncements about the meaning of life<br />
… originate in and therefore bear some relation to the meanings we individually find in our own<br />
lives.<br />
ורק האדם יכול לענות על השאלה הזאת, מתוך חייו-הוא (שם, עמ'<br />
154
Change language