××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
לציין שרס"ג אינו ממיר את הפשט בפירוש לגמרי נטורליסטי:<br />
או שמלאך התגלה לאדם,<br />
או<br />
שהקב"ה התערב בנעשה וגרם לתופעה על-טבעית. ניתן אם כן להציע רמות שונות של רציונליזם;<br />
עבור רס"ג האמונה תבעה הכרה ביכולת של אלוהים או של שליחו לדבר כְ דַ בֵר האדם.<br />
עם זאת,<br />
יצורים אינם מקבלים כוחות על-טבעיים; חיות אינן מתחילות פתאום לדבר, ומכשפה אינה מעלה<br />
מת מן הקבר.<br />
במסגרת הטיפולוגיה ששירטטנו בפרק הקודם,<br />
הדוגמאות שהבאנו משייכות את רס"ג<br />
לגישה השנייה:<br />
הטקסט לא נועד להיקרא באופן מילולי,<br />
כי לא יתכן שהקורא נדרש לקבל כאמת<br />
דבר הסותר את שכלו או את חושיו.<br />
אי לכך,<br />
המסקנה המתבקשת היא שהכתוב נועד להתפרש<br />
באופן לא-מילולי.<br />
יש לציין שנאמנותו המוצהרת של רס"ג לדרשות חז"ל משייכת אותו ל'קהילה<br />
הפרשנית'<br />
של היהדות הרבנית,<br />
ונאמנות זו גורמת לו לפעמים לסטות מפשוטו של מקרא,<br />
הן<br />
בנסיונותיו לקרב בין 'תורה שבכתב' ל'תורה שבעל-פה'; הן בוויכוחיו עם המינים. גישה זו מקרבת<br />
אותו לסוג של 'תגובת-הקורא' שראינו בקריאה השנייה והשלישית: הטקסט מתפרש בין היתר על<br />
פי הנחות היסוד של הקורא לגבי תכניו.<br />
אמונתו של רס"ג שהמקרא לא יסתור את השכל ואת ההתנסות האנושיים מושרשת<br />
בסביבתו התרבותית.<br />
התרבות הערבית והפילוסופיה היוונית השפיעו על רס"ג בילדותו<br />
(גוטמן,<br />
שם, עמ'<br />
,(63-62 ,49<br />
והסתמכותם על תהליכים שכלתניים תרמה את תרומתה לגישה רציונליסטית<br />
למקרא.<br />
תרגומו לתורה היה<br />
"נסיון לבסס טקסט מקראי הרמוניסטי בשפה הערבית,<br />
העומד הן<br />
בפני ביקורתה של תורת ההגיון,<br />
והן בפני ביקורתם של אלו,<br />
אשר דחו את המסורת הרבנית,<br />
כדוגמת הקראים" (פוליאק, תש"ס, עמ'<br />
.(193-192<br />
למרות שבדוגמאות שראינו כאן מניעיו של רס"ג<br />
שייכים לשיקולי הסדר השני,<br />
יש לזכור את הצהרתו שגם סתירה פנים-מקראית תוביל אותו<br />
לסטייה מן הפשט.<br />
יוצא אפוא שרס"ג עשוי לפרש סיפור ניסי באופן לא-מילולי הן מתוך שיקולי<br />
הסדר הראשון והן מתוך שיקולי הסדר השני, הגם שמצאנו דוגמאות רק לשיקולי הסדר השני (ויש<br />
לזכור כי רבים מפירושי רס"ג למקרא לא הגיעו לידינו).<br />
בהדגישו את מרכזיותם של השכל,<br />
החכמה,<br />
והמדע,<br />
ובסירובו להתפשר על האמת<br />
האובייקטיבית כפי שהוא תופס אותה, מתקרב רס"ג לתודעה המודרנית, כפי שהצגנו אותה בפרק<br />
(עמ' הראשון 41-40).<br />
פרשנותו פותחת פתח לקריאה לא-מילולית ו/או מטפורית,<br />
והיא עשויה<br />
להוות מודל לתלמיד המתקשה להאמין בפירטי אירוע ניסי זה או אחר.<br />
הנוכחים ודיברה בקולו של שמואל. פירוש זה הופך את האירוע לנטורליסטי לגמרי (ראה הסתייגויותיו של רד"ק<br />
לשתי הגישות בסוף דבריו שם).<br />
125
Change language