17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

אשר<br />

לרונלד גולדמן,‏<br />

חוקר הוראת הדת באנגליה,‏<br />

חלק ממחקריו התמקדו בשאלת קליטת<br />

(Religious Education)<br />

13<br />

רעיונות דתיים אצל ילדים .<br />

משום שהחינוך לדת<br />

באנגליה מתמקד<br />

בסיפורי ולקחי המקרא,‏<br />

גולדמן ערך<br />

סדרת ראיונות עם ילדים בני חמש עד חמש-עשרה,‏<br />

ושאל<br />

אותם לגבי כמה סיפורי מקרא והברית החדשה.‏<br />

גולדמן שאל שלוש שאלות לגבי סיפור הסנה<br />

(2<br />

‏(שמות ג):‏ 1)<br />

פחד למה<br />

משה להסתכל באלוהים?‏<br />

למה לדעתך האדמה עליה עמד משה היתה<br />

3) קדושה?‏<br />

איך יתכן שהסנה לא אוּכל?‏ הוא שאל שאלה אחת בקשר לקריעת ים סוף:‏ איך תסביר<br />

את קריעת הים?‏<br />

ניתוח התשובות הראה שגם ביחס לרעיונות דתיים,‏<br />

קיימת התפתחות,‏<br />

הדומה<br />

לשלבים של פיאז‘ה.‏<br />

הילדים בני חמש עד שבע ענו בצורה אינטואיטיבית,‏<br />

וציינו פרטים בלתי<br />

רלוונטיים לשאלות.‏ בין שבע לשמונה התפתחה חשיבה<br />

,concrete operational<br />

שהולידה תפיסה<br />

דו-עולמית:‏<br />

ישנו עולם אחד תיאולוגי,‏<br />

בו שוכן אלוהים,‏<br />

ובזמן המקרא התערב לטובת הטובים,‏<br />

14<br />

ונגד הרעים . אין לעולם הזה קשר לעולם בו חי הילד,‏ העולם המודרני והמוכר,‏ בו מתפתח המדע.‏<br />

בשלב של גיל ההתבגרות,‏ בערך בגיל שתים-עשרה,‏ הילד מפתח הבנה מופשטת יותר גבוהה.‏ הבנה<br />

זו מאפשרת לו לדבר על האל שלא במונחים אנתרופומורפיים;‏<br />

הוא עומד על מהות<br />

ומשלב האל,‏<br />

אותו בתוך העולם הריאלי שהוא חי בו.‏ בגיל זה הילד גם מפתח את תפיסת הזמן ההיסטורי.‏<br />

לאור מסקנותיו לגבי שלבי החשיבה הדתית,‏<br />

פיתח<br />

גולדמן שיטה חינוכית חדשה להוראת<br />

(1965). הדת<br />

העמדת המקרא במרכז לימוד הדת וערכיה,‏ לא רק שלא השיגה את מטרתה,‏ אלא,‏ אף<br />

חיבלה בקליטת הדת ועקרונותיה.‏<br />

המקרא איננו ספר ילדים,‏<br />

וגם הדרכים בהם לימדו אותו לא<br />

התאימו לילדים 7).<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏<br />

המציאות המתוארת במקרא,‏<br />

כמו לשונו וחלק מערכיו,‏<br />

רחוקים<br />

15<br />

מעולמו של התלמיד .<br />

התפיסה החינוכית<br />

שנגדה יצא גולדמן דגלה בחשיפת הילד לתכנים<br />

.(7<br />

ולסיפורים<br />

המקראיים,‏<br />

מתוך האמונה שחשיפה זו תביא להפנמתם ולהזדהות איתם ‏(שם,‏<br />

עמ'‏<br />

לדעת גולדמן ההיפך הוא הנכון<br />

–<br />

התפיסה המילולית של המקרא הנלמדת בגיל צעיר,‏ בולמת את<br />

המתבגר מלהתקדם לעבר התפיסה המופשטת של אותם התכנים,‏<br />

אותה תפיסה הטומנת בחובה<br />

את המסרים האמיתיים של המקרא 21-20).<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏<br />

כאשר המתבגר פוגש את הסיפור שלמד<br />

בגיל צעיר,‏<br />

הוא מסתייג מרכיביו הניסיים והפנטסטיים,‏<br />

ואינו פנוי ללמוד אותו שוב בדרך<br />

.(54<br />

המתאימה לגילו<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏ ולשכלו<br />

במקרה הזה עדיף שהילד כלל לא היה לומד את הסיפור<br />

בצעירותו,‏ ורק היה פוגש אותו בגיל שיכול להבינו שלא בדרך המילולית.‏<br />

.34-26<br />

,1990<br />

.38<br />

13<br />

14<br />

15<br />

הייד,‏ עמ'‏<br />

אפשר לזהות כאן ניצני הבנה מופשטת,‏ אבל אין זו עדיין ההבנה של שלב האנליזה שניתחנו למעלה.‏<br />

שם,‏ עמ'‏ השווה דברי זקוביץ,‏ שהבאנו בפרק שלישי,‏ עמ'‏ ודיוננו שם.‏<br />

,109<br />

192

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!