17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

‏(כלשונו של שביד),‏ המעצב את העם ומכשירם למלא את תפקידם האמיתי.‏ הנס הוא מעין מכשיר<br />

בידי אלוהים המסייע לאדם להגשים את הפוטנציאל שלו.‏<br />

הרמב"ם<br />

אם כן<br />

מחשיב<br />

את במיוחד<br />

הניסים המכינים את העם לקבלת התורה ולהשגחה המיוחדת<br />

השורה על עם ישראל.‏ ברוח דומה<br />

,(18<br />

טוען נהוראי<br />

עמ'‏ ‏(תש"ן,‏<br />

שמטרת הניסים לפי<br />

היא הרמב"ם<br />

‏"להביא לידי קיום התורה<br />

ולאמונה בשכר ועונש".‏<br />

אין טעם,‏<br />

אם כן,‏<br />

לשנות את טבע האדם באמצעות נס,‏<br />

כי אז לא יפנים<br />

האדם באופן אמיתי את הלקח שעליו להבין ולקבל.‏<br />

לסיכום,‏<br />

לפי הצהרותיו המפורשות שהבאנו<br />

למעלה,‏<br />

ולאור פרשנות הרמב"ם שנזקקנו לה,‏ יש לקבוע שהרמב"ם האמין שניסים יכולים לקרות,‏<br />

אבל הוא משתדל להמעיט במספרם ובממדם העל-טבעי.‏<br />

לדעת שביד,‏<br />

יש ניסים<br />

‏'יותר חשובים'‏<br />

ו'פחות חשובים',‏<br />

30<br />

כאשר הקריטריון הוא מידת השפעתו על עיצוב העם כישות רוחנית .<br />

כאמור,‏<br />

בניתוחנו את תפיסת<br />

הרמב"ם<br />

את הנס,‏<br />

מגמתנו המרכזית איננה לרדת לעומקה של גישתו<br />

ה'אמיתית'‏<br />

הרמב"ם,‏ של<br />

אלא,‏<br />

לברר איזו גישה משרתת את הצרכים החינוכיים של הוראת הנס<br />

בחמ"ד,‏<br />

וכל זאת מתוך כוונה כֵנה לא לסלף את משנתו של<br />

הרמב"ם<br />

בעניין זה.‏<br />

וכפי שמטעים<br />

עמ'‏ (1977, שוואב<br />

… the curriculum is not to conform to the material; the material is to be<br />

used in the service of the student.<br />

:(19<br />

אם נחזור לסוגיית מגבלותיו של הנס,‏ טוען הרמב"ם שלמרות שהנס בא לעולם כדי להוכיח<br />

את יכולת ה'‏<br />

31<br />

או לאמת את שליחו<br />

‏(ראה למעלה),‏<br />

אין בכוחו לשכנע את המפקפק באותנטיות<br />

הנביא ‏"שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף"‏ ‏(הלכות יסודי<br />

–<br />

התורה פ"ח ה"א).‏<br />

הניסים שחולל משה באו כדי לפתור בעיה נקודתית<br />

ולא וכו',‏ צמא,‏ רעב,‏<br />

גרמו לעם להאמין בו.‏ רק במעמד הר סיני נוכחו לדעת שמשה הוא נביא אמת,‏ בזכות ראייתם את<br />

משה נכנס לעב הענן,‏ ומדבר עם ה'‏ פנים אל פנים ‏(שם).‏ יוצא אפוא שלדעת הרמב"ם,‏ רק המאמין<br />

ישתכנע מניסים;‏ הספקן יתרץ את הארוע בנימוקים טבעיים.‏ ‏(השווה גרינברג,‏ פרק שני,‏ עמ'‏<br />

(.55<br />

נבקש כעת לחלק את הדיון בתפיסת<br />

שהוא מאמץ:‏<br />

הרמב"ם<br />

את סיפור הנס על פי הגישות ההרמנויטיות<br />

30<br />

31<br />

אין להתעלם מכך שהרמב"ם בעצמו מציין ניסים שקרו באמת שאינם ‏'ניסים מכוננים',‏ כגון הפיכת המטה לנחש<br />

והפיכת המים לדם ‏(מו"נ ח"ב פכ"ט).‏<br />

הרמב"ם מתאר סיטואציה בה נשלח הנביא לבשר את בשורתו,‏ והוא מצוייד ב'אות'‏ כדי לשכנע את הציבור שהוא<br />

נביא אמת ‏(הלכות יסודי התורה פ"ז ה"ז).‏ ברם,‏ לא כל מי שמבצע אות או מופת ראוי להתקבל כנביא אמת,‏ ורק<br />

מי שבחזקת נביא אמת נחשב לנאמן.‏ וגם אז,‏ טוען הרמב"ם,‏ אין וודאות שהאיש דובר אמת.‏ אין ספק שהרמב"ם<br />

מבהיר בדברים אלה את המוגבלות של ‏'אות'.‏<br />

136

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!