17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

סטן-סמית מוכיח תיזה זו על בסיס תצפיות שערך,‏<br />

בין היתר,‏<br />

על ילדה בת שנתיים עם<br />

הוריה והמורה שלה,‏<br />

שקראו לה סיפורים במטרה להגביר את האוריינות שלה.‏<br />

המבוגרים מילאו<br />

את תפקידם בדרך הקונבנציונלית,‏<br />

ואילו הילדה הגיבה לקריאה במגוון דרכים:‏<br />

צחקה,‏<br />

המציאה<br />

.(71<br />

חלקים חדשים לסיפורים,‏<br />

סיפרה סיפורים שהיא חיברה ושיחקה<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏<br />

מֵ‏ עֵ‏ בר למגוון<br />

הרחב של תגובות בלתי-צפויות,‏<br />

חלק מפעולות אלה,‏<br />

אם לא כולן,‏<br />

לא העסיקו את פיאז'ה<br />

במחקריו ‏(שם,‏ עמ'‏<br />

,(72<br />

כנראה משום שהן מערבות מידה גדולה של דמיון.‏ חשיבת הילד מתבטאת<br />

לא רק בפעולות קוגניטיביות טהורות,‏<br />

אלא בעירוב בין-תחומי של רגש,‏<br />

דווקא ושכל.‏ דמיון,‏<br />

השימוש במשחק,‏ ובדמיון בכלל,‏ יכול להוליד רעיונות חדשים ומקוריים.‏<br />

יוצא אפוא שלפי הגישה ה'פילוסופית',‏<br />

אין קווים ברורים לגבי הגיל המתאים ללמידה רב-‏<br />

ממדית.‏<br />

ילדים בעצמם<br />

‏'עושים פילוסופיה',‏<br />

וניתן לעודד אותם לחשוב בכיוונים פילוסופיים.‏<br />

השימוש בדמיון,‏ רגש,‏ ופנטסיה עשוי אף הוא לעורר אצל הלומד חשיבה מטפורית או דיאלוגיות.‏<br />

המעמידים את הסיפור במרכז הלמידה חוקרים<br />

ג.‏<br />

ראינו שהחשיבה הפילוסופית שניתחנו למעלה איננה מתמקדת אך ורק בקוגניציה,‏<br />

אלא<br />

מערבת גם את הדמיון,‏<br />

הרגש,‏ והפנטסיה.‏ גורמים אלה קיימים במידה רבה בַ‏ סיפור,‏<br />

ולדעת מספר<br />

חוקרים המסגרת הסיפורית מאפשרת ומעודדת חשיבה הן בתחומי הקוגניציה,‏ הן בתחומי הרגש.‏<br />

הוקר התומך בשימוש בסיפור כבסיס ללמידה הוא קירן איגן.‏<br />

איגן מתנגד ל'אפיסטימולוגיה הגנטית'‏<br />

של פיאז'ה,‏<br />

אשר לפיה,‏<br />

הילד גדל ומתפתח<br />

מבחינה<br />

קוגניטיבית כמו שהגוף גדל מבחינה ביולוגית.‏<br />

פועל יוצא של תיאוריה זו הוא שהילד לומד לבד<br />

מתוך גילוי-עצמי,‏<br />

ותפקיד המורה הוא לא להפריע לתהליך זה.‏<br />

ואילו לדעת איגן,‏<br />

משנתו של<br />

פיאז'ה אינה לוקחת בחשבון את הסטיות,‏ הנסיגות,‏ והפיתולים של החשיבה,‏ ואינה יכולה להסביר<br />

.(102<br />

כיצד יש ילדים העולים על מבוגרים מבחינה אינטלקטואלית 2002,<br />

‏(איגן,‏<br />

עמ'‏<br />

במקום זאת,‏<br />

מציע איגן לברר וללבן תיאוריה המתמקדת דווקא ב'התפתחות חינוכית'‏<br />

:(6 עמ'‏ ,1979)<br />

What we need in education is a different kind of theory, one which focuses<br />

on the educational aspects of development, learning, and motivation and<br />

which directly yields principles for engaging children in learning, for unit<br />

and lesson planning, and for curriculum organizing (italics in original).<br />

רוזנק מחזק מהלך זה המקשר בין תיאוריה למעשה בהקשר החינוכי<br />

:(xiii עמ'‏ ,1995)<br />

198

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!