××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
סיכום<br />
בפרק זה ביקשנו להעמיק את הבנתנו הן ב'חומר'<br />
ההרמנויטי המלווה ומפרש את<br />
והן הנס,<br />
ב'סביבה הפרשנית'<br />
של הממ"ד,<br />
באמצעות טיפולוגיה הרמנויטית של סיפורי הנס.<br />
טיפולוגיה זו<br />
אמורה להבהיר את אפשרויות הקריאה של סיפור הנס,<br />
כאשר שאלת היסטוריות הסיפור עומדת<br />
ברקע.<br />
השְ ווינו בין שלושה סוגי קריאה ויישמנו אותם על המקרא:<br />
הגישה המילולית,<br />
הגישה<br />
המטפורית,<br />
והגישה הדיאלוגית.<br />
מבחינה הרמנויטית,<br />
הגישה הראשונה מבוססת על ההנחה<br />
שמשמעותו של הטקסט היא בבחינת נתון הקודם לפעילותו של הקורא,<br />
ועל כן הקורא יוכל<br />
להזדהות עם הכתוב בטקסט רק אם קיימת התאמה בין הנחות היסוד של הטקסט לבין הנחות<br />
היסוד של הקורא.<br />
אם כוונת הטקסט<br />
(New Criticism)<br />
או כוונת המחבר<br />
(authorial intention)<br />
תובן על פי המשמעות המילולית של לשון הטקסט המקראי, ואם אין סימנים המעידים שהטקסט<br />
או מחברו התכוונו לרמת משמעות אחרת,<br />
כגון הבנה מטפורית,<br />
הרי שהטקסט ההיסטורי הזה<br />
יתבע מהקורא הדתי-המודרני של המקרא להאמין בסיפור הנס כאירוע היסטורי. מי שמוכן לעשות<br />
זאת יוכל לאמץ את הגישה הראשונה.<br />
ראינו שהגישה הזאת מועדפת בעולם הדתי<br />
בהקשר<br />
העלילתי-היסטוריוגרפי של המקרא,<br />
אם כי יש<br />
קולות הקוראים לבחירות אחרות בנסיבות<br />
מסוימות.<br />
הגישה<br />
השנייה,<br />
הקריאה המטפורית,<br />
עשויה להתבסס על אחת משתי הנחות יסוד<br />
הרמנויטיות הפוכות –<br />
או שהקריאה המטפורית משקפת את כוונת המחבר,<br />
או שהיא נוגדת את<br />
כוונת המחבר.<br />
באלטרנטיבה הראשונה,<br />
קיימת הנחת יסוד הדומה לזו שראינו בקטיגוריה<br />
הראשונה:<br />
אין פער בין ציפיות הקורא לציפיות המחבר,<br />
ומשמעות הטקסט קודמת לפעולת<br />
הקורא. עם זאת, יתכן וקיים מספר קריאות אליהן התכוון המחבר, והקורא מפעיל את דמיונו כדי<br />
לרדת לעומקו של הרעיון המבוטא בתיאור.<br />
קריאה זו איננה דורשת מן הקורא להאמין בפרטי<br />
המעשה,<br />
או לחלופין,<br />
טוענת שאין לייחס חשיבות לשאלת ההיסטוריות של הסיפור.<br />
ראינו<br />
שקריאה כזאת יכולה להתאים לעולם הממ"ד,<br />
אם המורה פורס בפני התלמידים את המורכבות<br />
של הטקסט,<br />
ואת הרעיון של<br />
'שבעים פנים<br />
לתורה'.<br />
ואילו באלטרנטיבה השנייה,<br />
מושתתת<br />
הקריאה על ההנחה שיכול להיות<br />
פער בין הנחות היסוד של הקורא לאלה של הטקסט.<br />
הקורא<br />
מתמודד עם בעיית הפער באמצעות הנחה הרמנויטית שהאקט הפרשני עשוי להעניק משמעות<br />
לטקסטים גם בניגוד ליעד המכוון על-ידי הטקסט או על-ידי מחברו,<br />
והוא חופשי לגרור את<br />
הטקסט לתוך עולמו-הוא. הנחה זו לא תתקבל בקלות בעולם הממ"ד.<br />
113
Change language