××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ב(<br />
ג(<br />
א(<br />
ראב"ע פירוש ניסי והעדיף לפרש על פי הטבע,<br />
21<br />
אם הפשט איפשר זאת .<br />
על סיפור מגדל בבל<br />
,(<br />
ובלבול השפות<br />
א- אי יא, (בר'<br />
כותב ראב"ע<br />
ז) (פס'<br />
שריבוי השפות נגרם כתוצאה טבעית מן<br />
-<br />
הפיזור של האוכלוסיה, ולא קרה באופן פתאומי –<br />
וניסי<br />
עם הפסקת הבנייה של העיר והמגדל<br />
(בניגוד, למשל, לרש"י). דוגמה נוספת לתפיסתו 'הטבעית' נמצאת בפירושו לדב' ח, ד:<br />
- שמלתך<br />
יש אומרים, דרך אות. ואחרים אומרים, כי הוציאו מלבושים רבים<br />
-<br />
ממצרים.<br />
ויתכן שאין בתולדת המן להוליד זיעה.<br />
לא בצקה<br />
מגזרת ויאפו את<br />
הבצק (שמות יב, לט), כי מנהג רגל האורח, שהלך רגלי דרך רב, שינפחו רגליו. ויתכן,<br />
שנתן להם השם כח, או הוליכם אט:<br />
ראב"ע מתייחס לקביעה שהבגד שלבשו במדבר לא בלה במשך ארבעים שנה, והרגליים לא<br />
(<br />
התנפחו מן ההליכה הממושכת.<br />
הוא מציע שלוש אפשרויות להבנת<br />
עמידותם של<br />
הבגדים:<br />
(<br />
(<br />
('אות'); ניסי אירוע<br />
22<br />
היו להם הרבה בגדים להחלפה ;<br />
לא הזיעו,<br />
כי המן לא גרם להזעה<br />
(תפיסה מעין-מדעית הקושרת בין זיעה לתזונה,<br />
מעמד.<br />
ובניגוד למדע המודרני),<br />
ולכן הבגדים החזיקו<br />
יוצא אפוא שמתוך שלוש אפשרויות,<br />
האחת ניסית,<br />
השנייה טבעית,<br />
והשלישית<br />
מבקשת<br />
לגשר בין הניסי<br />
(תופעת המן)<br />
לבין תגובה פיסית טבעית אפשרית לאכילת המן<br />
(אי-הזעה).<br />
אשר<br />
ל'רגליכם לא בצקה',<br />
מציע ראב"ע שתי אופציות:<br />
או שה'<br />
נתן להם כוח,<br />
וזה בגדר אירוע על-<br />
23<br />
טבעי ,<br />
או שהלכו לאט ולכן הרגליים לא התאמצו כל כך,<br />
שזה כמובן פירוש טבעי.<br />
יש לציין<br />
שביחס לשני הביטויים<br />
הפירוש השני<br />
תואם את המילים,<br />
רחוק אבל<br />
מהפשט,<br />
משום שהוא<br />
מנתק<br />
את הביטוי מהקשרו;<br />
ההקשר מתייחס לחסדיו המיוחדים של האל לעם ישראל בתקופה הקשה<br />
של הנדודים במדבר. מכאן ניתן להסיק שראב"ע מוכן 'למתוח' את הפשט על מנת להתרחק מהנס,<br />
מסקנה שתשרת אותנו בהמשך.<br />
זאת ועוד.<br />
אנו רואים שראב"ע משאיר לקורא להחליט אם קרה<br />
על-טבעי, 'נס'<br />
או שמא<br />
יש הסבר טבעי<br />
לעמידותם של<br />
הרגליים; ושל הבגדים<br />
כלומר,<br />
אבן עזרא<br />
מציע לקורא לשקול פירוש המצמצם את המימד הניסי ומקרב את האירוע לחוקי הטבע. בדוגמה<br />
שהבאנו ראב"ע עושה זאת 'על חשבון' הפשט, על מנת להשיג את יעדו הרציונליסטי.<br />
מגמת צמצום<br />
הנס בפרשנותו<br />
של ראב"ע<br />
משתמעת גם מהמקומות שהוא דורש<br />
היצמדות<br />
לתיאור<br />
בלי המקראי,<br />
להוסיף עליו או להרבות בפרטים על-טבעיים.<br />
ראב"ע אינו מהסס להתווכח<br />
21<br />
22<br />
23<br />
ראה פירושיו ל: שמ' טו, כו; דנ' א, טו.<br />
אולי מתבסס כאן ראב"ע על 'שאילת השמלות' שביצעו בני ישראל במצרים (שמ' יב, לה).<br />
להיות ביטוי לתפיסה על-טבעית, אלא לאמונה שמקור כל<br />
חייב<br />
יש לציין שייחוס כוחות או אירועים לאלוהים אינו<br />
ההתרחשויות עלי אדמות הוא אלוהי (השווה אנדרסון, פרק שני, עמוד ואת מסקנה מספר<br />
2 שבעמוד .(59<br />
,52<br />
130