××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
רביעי פרק<br />
המקראיים<br />
הנס<br />
מסורתית נבחרת לסיפורי פרשנות<br />
פרק רביעי: commonplaces: milieu/subject matter<br />
–<br />
commonplaces<br />
בפרקים הקודמים דַ נו ברכיבי החינוך –<br />
ה-<br />
שמתווה שוואב,<br />
ויחסם<br />
לסוגיית<br />
סיפור הנס המקראי והוראתו במסגרת החמ"ד.<br />
בפרק הקודם השתמשנו בטיפולוגיה<br />
הרמנויטית על מנת לשרטט שלוש אסטרטגיות קריאה של סיפורי ניסים המתאימות להנחות<br />
היסוד של המגזר הדתי.<br />
אחת מאמות המידה להתקבלותה של אסטרטגיית קריאה במגזר הדתי<br />
היא הימצאותה של אותה אסטרטגיה בספרות הקנונית של הקהילה הפרשנית המסורתית.<br />
בפרק<br />
הקודם אמנם עיגנו את כל אחת מהגישות ששורטטו, בספרות הפרשנית המקובלת בעולם הדתי-<br />
–<br />
האורתודוקסי.<br />
בפרק הזה נבחן את הסוגיה הזאת מהכיוון הנגדי<br />
במקום לשרטט אסטרטגיות<br />
קריאה ולחפש להן תקדימים,<br />
נסקור דמויות מובילות בפרשנות<br />
הקלסית,<br />
בעיקר הימי-ביניימית,<br />
ונבחן את אופן קריאתם של סיפורי ניסים במטרה למצב אותם בטיפולוגיה שבנינו בפרק הקודם.<br />
אם בפרק הקודם הדיון שלנו שילב בין שני רכיבי חינוך,<br />
ה'חומר'<br />
(מהן אופציות הקריאה<br />
המתאימות ל'חומר'<br />
המקראי)<br />
וה'סביבה'<br />
(אלו גישות מתאימות לקהילה הפרשנית הדתית-<br />
האורתודוקסית),<br />
הפרק שלנו יעמיק את הבנתנו ב'סביבה',<br />
ובמיוחד במרכיב אחד של הסביבה:<br />
הקהילה הפרשנית, וכיצד היא מתייחסת ל'חומר' של סיפור הנס המקראי.<br />
ה'סביבה'<br />
מכילה מרכיבים שונים,<br />
וכל מרכיב משפיע על הבנתנו את הפרובלימטיקה<br />
החינוכית.<br />
בפרק הראשון של העבודה התמקדנו בהיבט אחר של ה'סביבה',<br />
ושם ביקשנו לאפיין<br />
את הסביבה העכשווית של הלומד כדי לבחון את השפעותיה עליו.<br />
כזכור,<br />
ציינו שוואב והולץ<br />
שנכון יותר לדבר על<br />
'סביבות התלמידים'<br />
מאשר על סביבה אחת,<br />
כאשר כל אחד מהוגים אלה<br />
הציע סביבות הנראות לו מרכזיות בחיי הילד 32).<br />
עמ' (שם,<br />
ניתוח ה'סביבות'<br />
של התלמידים<br />
הוביל למסקנה שהעולם המודרני מהווה סביבה משמעותית מאד עבור תלמידי הממ"ד,<br />
ומאיים<br />
על התפיסה הדתית התמימה שלהם.<br />
אם סביבת המודרנה תרמה רבות ליצירת הפרובלמטיקה<br />
החינוכית, כעת נעבור לדון בהיבט של הסביבה התוחם את הגבולות שבתוכם יוכל המחנך לפעול<br />
ולהציע פתרונות לבעיות.<br />
במגזר הדתי כתביהם של חכמי ופרשני ישראל מדורות קודמים מהווים<br />
מקור סמכות לאמונות ודעות,<br />
ולפיכך כל אסטרטגיה חינוכית שתוצע במגזר זה תתקבל רק אם<br />
היא תוכל להראות שיש לה ביסוס בספרות פרשנית זו.<br />
נעסוק כאן רק באותם פרשנים שקנו<br />
שביתה בלימודם של היהודים המסורתיים למיניהם והמקובלים בקהילה הזאת כבני-סמכא הן<br />
במישור הפרשני והן במישור האמונות והדעות.<br />
הפרק הזה הוא נדבך מרכזי בעבודה זו, שכן<br />
116
Change language