××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ג(<br />
עמ' תשנ"ו, 105).<br />
התחום הספרותי מפותח במיוחד בהוראת המקרא בממ"ד,<br />
כפי שרשימת<br />
;144<br />
המאמרים הנ"ל מוכיחה,<br />
אולי משום שיש לו שורשים במדרשי חז"ל ובפרשנות הקלסית<br />
(ראינו<br />
דוגמאות רבות לכך בפרק החמישי, וראה שם הערה<br />
.(41<br />
מכל מקום, השימוש ב'מדעי העזר' מכניס<br />
דרך הדלת האחורית סוגים שונים של ידע הבאים<br />
'מבחוץ'<br />
אך מקבלים גושפנקה<br />
'דתית'<br />
ממחברי<br />
תכנית הלימודים.<br />
המתכשרים להוראה במסגרת הממ"ד הבאים במגע עם חומרים אלה ועם<br />
המונחים המתלווים אליהם,<br />
נפתחים לעולם רחב יותר ולדרכי הוראה חדשניות<br />
יותר,<br />
הכוללים<br />
ידע מדעי והיסטורי,<br />
ותפיסות ספרותיות שונות,<br />
ואלה עשויים לגַרות חשיבה רפלקטיבית לגבי<br />
השימוש בהם בהוראה השגורה. גם מצבו הפסיכולוגי של הלומד נלקח בחשבון בהתווית התכנית<br />
למקרא לתשנ"ג,<br />
כאשר מעצבי התכנית מתייחסים לשאלת התאמת החומר לבְ שֵ לות הלומד,<br />
וכפי<br />
(2<br />
שראינו<br />
(פרק שישי,<br />
הערה<br />
קוראים ליישומה של הטקסונומיה של בלום בהקשר זה<br />
(בכרך,<br />
עמ' תשנ"ו, 105).<br />
ב'עקרונות לארגון החומר'<br />
בתכנית הלימודים נאמר כי ההוראה צריכה לעורר<br />
אצל התלמידים תהליכי חשיבה וכושר לימוד עצמי, והתכנית של<br />
2000-1997<br />
קוראת למורה ליצור<br />
לימוד חוויתי-רגשי.<br />
בכרך רואה בהנחיות החדשות של מעצבי תכנית הלימודים למקרא בממ"ד<br />
סממנים של "הגישה הדליברטיבית, הנסמכת על רעיון האינטראקציה עם הסביבה, עם אנשים, עם<br />
נורמות, ועם ערכים" (שם, עמ'<br />
.(106<br />
:(85<br />
מבחינת<br />
'הקהיליה הפרשנית'<br />
של היהדות המסורתית<br />
('סביבה')<br />
(ראה פרק<br />
עמ' שלישי,<br />
(<br />
–<br />
ישנם פרשנים ומורים שזכו למעמד של כבוד בעולם החמ"ד –<br />
או לפחות בחלקים ממנו<br />
המעורים בעולם המודרני והמצטטים מקורות מודרניים וחיצוניים,<br />
והם מציעים דרכי קריאה<br />
שאינן תמיד מנוצלות בעולם החמ"ד:<br />
נחמה ליבוביץ,<br />
משה ארנד,<br />
יואל בן-נון ואסכולת<br />
'מגדים',<br />
ופירוש דעת מקרא לתנ"ך.<br />
כמו כן יש לציין בהקשר זה את ניצני הגישה המטפורית/הדיאלוגית<br />
המצויים בפרשנות הקלסית,<br />
שראינו בפרק הרביעי.<br />
בניגוד למגמה השמרנית הידועה המסתייגת<br />
מחידושים פרשניים בלימוד התורה (רוזנק, שם, עמ'<br />
6<br />
החמ"ד המקבלת בברכה ובחיוב פרשנות חדשנית .<br />
,(21<br />
קיימת גם אסכולה בעלת השפעה במגזר<br />
הפתיחות שבגישה זו עשויה לגרום למורה<br />
...<br />
6<br />
כתב בס' החסידים, סימן<br />
החסיד יהודה<br />
כמה דוגמאות להתייחסות חיובית לחדשנות פרשנית בספרות הרבנית: ר'<br />
תק"ל: וכל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי זה גוזל מי שגילה לו, כי לא גילו לו אלא<br />
(בתוך: מקראות גדולות עם מ"ד פירושים) לבר' מו, ז, ד"ה<br />
החיים אור<br />
לכתוב, ועתיד ליתן את הדין על זה. בפירוש<br />
ואלה שמות, כותב ר' חיים בן עטר (בסוף דבריו): ולא יקשה בעיניך שיהא פירושנו הפך דברי חז"ל, כי כבר<br />
הודעתיך כי בפשטי התורה שאין הלכה יוצאת מהם רשות נתונה לתלמיד ותיק לחדש ועליהם נאמר 'חכו<br />
כתב ב'פתיחה למסכת<br />
סופר הכתב<br />
ממתקים וכלו מחמדים' והפשט (המחודש) כראי מוצק והדרשה תידרש.<br />
גיטין' (אין ציון מספר עמוד): לא סגי כשלומד אדם כל הכתוב לפניו, אלא צריך לעיין ולהתבונן למצוא דעת<br />
קדושים ולחדש חידושים. כי יש לכל אחד חלק בתורה הצפון לו, ומקום הניחו לו מן השמים. וכמה פעמים נראה<br />
לעין המעיין כי הקדמונים קטנם עבה ממתניו, ולא באו אל האמת הפשוט. כי הוא חלקו, ומן השמים זכה בו והיה<br />
כתב סופר על מסכת גיטין, תשכ"ח).<br />
(חידושי<br />
צפון לו<br />
245
Change language