××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
13<br />
מתוך שיקולים אישיים ועצמאיים שאינם כפופים לסמכות חיצונית כלשהי .<br />
יוצא אפוא<br />
שהמונחים הטרונומיה,<br />
פשט,<br />
וכפיפות,<br />
משותפים לשדה סמנטי אחד,<br />
ואילו אוטונומיה,<br />
דרש,<br />
ועצמאות, משותפים לשדה סמנטי אחר.<br />
בעבודה זו נסווג את האופציות הפרשניות להבנתם של סיפורי ניסים על פי חלוקתן לשלוש<br />
גישות,<br />
שאותן נכנה:<br />
קריאה מילולית,<br />
קריאה מטפורית וקריאה דיאלוגית.<br />
אפשר לאפיין את<br />
ההבדלים בין הגישות על פי ההבחנה בין הקריאה האוטונומית לקריאה ההטרונומית:<br />
הקריאה<br />
ה'מילולית'<br />
היא קריאה הטרנומית,<br />
והיא מתמקדת במה שמכנה הירש ה'משמעות'<br />
של הטקסט,<br />
בעוד ששתי דרכי הקריאה האחרות מסתמכות במידה כזו או אחרת על קריאה אוטונומית,<br />
המחפשת את<br />
'הוראת'<br />
הטקסט.<br />
עם זאת,<br />
גם הקריאה המטפורית עשויה להיות הטרונומית,<br />
אם<br />
המחבר/הטקסט מתווה קריאה כזאת באמצעות רמיזות טקסטואליות.<br />
להלן נגדיר באופן מדויק<br />
–<br />
–<br />
יותר את שלוש דרכי הקריאה,<br />
ונציין את החפיפה<br />
שאיננה מלאה<br />
ביניהן לבין גישותיהן של<br />
אסכולות הרמנויטיות בנות-זמננו,<br />
וגם את זיקתן לגישותיהם של הוגים וחוקרי מקרא דתיים.<br />
אחרי הגדרת דרכי הקריאה ובירור מאפייניהן,<br />
נבחן כיצד כל גישה משפיעה על הצורך והיכולת<br />
להבין את הנס כאירוע היסטורי ועל השלכות<br />
נוספות שלה באשר להבנת הסיפור ולהוראתו<br />
במסגרת החמ"ד. לצורך הדיון ננסה לחדד את ההבדלים בין הגישות הנ"ל, אך יש לציין שבפועל יש<br />
13<br />
שני סוגי הקריאה הנ"ל מקבילים במידה מסוימת למושגים שאימץ הירש<br />
;8 עמ' ,1967)<br />
תרגומו של ז' לוי,<br />
תשמ"ז, עמ'<br />
:(142<br />
משמעות<br />
(meaning=)<br />
והוראה<br />
.(significance=) וכך הירש מגדיר אותם (שם):<br />
Meaning is that which is represented by a text; it is what the author meant by his use of a<br />
particular sign sequence; it is what the signs represent. Significance, on the other hand,<br />
names a relationship between that meaning and a person, or a conception, or a situation,<br />
or indeed anything imaginable<br />
ובהמשך הוא מוסיף (שם, עמ'<br />
… (O)ne understands meaning, one judges significance. In the first instance, one submits<br />
to another – literally one stands under him. In the second, one acts independently – by<br />
one`s own authority – like a judge.<br />
:(143<br />
על פי המינוח שהצענו: הירש רואה את ה'משמעות' כקריאה הטרונומית (כפיפות לכוונת המחבר) ואת ה'הוראה'<br />
כקריאה אוטונומית (הקורא חפשי להעניק 'הוראות' לטקסט כאוות נפשו, אם כי הוא עושה זאת על סמך<br />
המשמעות שגילה בו). והשווה לוינסון (תשס"ה, עמ' 2): "כל שכתוב (=הכוונה היא לפרשנות יצירה ספרותית<br />
מתקופה אחרת במטרה להפוך אותה לנכס של התרבות העכשווית) מורכב ממגמות הפוכות: מכפיפות ויצירתיות,<br />
ומהמשכיות והתחדשות".<br />
עצם ההנחה של הירש שיש להבחין בין שני סוגי משמוע מושתת על ההנחה שקריאה הטרונומית היא גם אפשרית<br />
וגם רצויה (בניגוד, למשל, לפיש). נעזרנו כאן בהבחנה הזאת של הירש על מנת לסייע בהגדרת הגישות השונות,<br />
ואין לראות בכך נקיטת עמדה באשר למידת התקפות שיש לכל אחת מדרכי הקריאה.<br />
88
Change language