××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ראינו שגרינברג מציע להעמיק במדרשי חז"ל כדי לברר מה הנציחו כערכים על-זמניים, ואלו<br />
ערכים צומצמו מבחינתם.<br />
34<br />
ברוח דומה , מעודד גבריאל כהן את החוקר או המורה לעיין במדרשי<br />
,(92<br />
חז"ל<br />
"בעלי אופי רעיוני חינוכי<br />
... (ה)נמצאים במסגרת פרשנות הפשט" (תשנ"ד,<br />
עמ'<br />
ולאורם<br />
לפרש את המקרא.<br />
לטענת כהן,<br />
מדרשים אלה מתחשבים בכל כללי הטקסט והקונטקסט,<br />
אבל<br />
אינם מסתפקים בהם,<br />
אלא חודרים<br />
"לעומק פשוטו של מקרא"<br />
כניסוחו של רשב"ם<br />
עמ' (שם,<br />
:(92-91<br />
מדרשים אלה נובעים<br />
תמידי ופורה מדו-שיח<br />
בין בעל המדרש ובין הטקסט,<br />
אותו<br />
הוא מנסה לפענח תוך רגישות לכל התופעות הסגנוניות והלשוניות היחודיות שבו<br />
(הדגשה שלי, ר.ו.).<br />
חז"ל עיינו היטב בכל מרכיבי הטקסט,<br />
ודווקא מתוך עיון זה חשפו את הרעיונות והערכים<br />
35<br />
המסתתרים מתחת לפני השטח .<br />
כהן מכנה קריאה זו דיאלוגית,<br />
ומדגים אותה בהמשך מאמרו<br />
עמ' (שם, 97-93).<br />
לענייננו,<br />
יש לשאול אם גישה זו רלוונטית לסיפורי הנס,<br />
ואיך ניתן ליישמה<br />
בהוראה בחמ"ד.<br />
דוגמה לשימוש בשיטה זו בהקשר סיפורי הניסים נמצאת בניתוחה של ר'<br />
רביב את סיפור<br />
.(188-185<br />
עמ' (תשס"א, המן<br />
חז"ל פירשו את הביטוי<br />
'לחם משנֶה'<br />
כב) טז, (שמ'<br />
כ'לחם משונה'<br />
,(162-161<br />
–<br />
(מכילתא דר'<br />
ישמעאל בשלח<br />
מס'<br />
דויסע פרשה ב,<br />
מהדורת<br />
הורוביץ-רבין,<br />
עמ'<br />
ולא<br />
הסתפקו בפירוש המקובל, הנמצא אף הוא באותו מדרש<br />
–<br />
לחם כפול. המניע לפירוש בלתי-שגרתי<br />
זה הוא איזכור מפורש בתורה להכפלת המן ביום שישי<br />
(על פי פסוק כב),<br />
איזכור ההופך את<br />
הביטוי 'לחם משנה' למיותר. מתוך כך יש להסיק (רביב, שם, עמ'<br />
(187<br />
שחז"ל ביקשו להרחיב את<br />
הסיפור המקראי,<br />
ולכלול בַ מן של יום שישי שינויים נוספים:<br />
לא רק ירד כפליים,<br />
אלא גם ריחו<br />
ומראהו היו עזים יותר מאשר בשאר ימי השבוע.<br />
הפרשנות המדרשית אם כן ראתה את עצמה<br />
כמרחיבה וכמעמיקה את הפרשנות הביאורית,<br />
ודווקא על סמך רמיזות טקסטואליות<br />
עמ' (שם,<br />
.(188-187<br />
.(5<br />
,89<br />
34<br />
35<br />
כהן אף מצטט מתוך גרינברג כדי לבסס את עמדתו (תשנ"ד, עמ' הערה<br />
גישתו של כהן להבנת המדרש איננה מקובלת על כל החוקרים. הספרות בסוגיה זו היא ענפה ונסתפק כאן בראשי<br />
פרקים בלבד. יונה פרנקל טוען שחכמי המדרש חרגו במתכוון מפשוטו של מקרא, והוסיפו על המקרא רבדי<br />
דרכי<br />
משמעות שנבעו מצרכיהם הרוחניים והאידאולוגיים ולא מדו-שיח כלשהו עם המקרא, עיין: י' פרנקל,<br />
ואגדה, תל אביב, תשנ"ז, עמ' אך יש חוקרי<br />
מדרש<br />
והמדרש, גבעתיים, תשנ"א, עמ' הנ"ל,<br />
האגדה<br />
שלא סופר,<br />
הסיפור<br />
המדרש הנוקטים גישה הקרובה יותר לגישתו של כהן, ועיין לאחרונה בדבריו של י' לוינסון,<br />
מאגנס, תשס"ה, עמ' גם במישור החינוכי היו כאלה שחלקו על כהן, וטענו שחשיפת תלמידים למדרשי<br />
חז"ל לפני שגיבשו די הצורך את כלי חשיבתם האנליטיים ואת היכולת לנתח את המקרא על פי דרך הפשט עלולה<br />
לגרום לבלבול מושגים ולעיכוב התפתחות תקינה של חשיבתם, עיין ר' ירחי, הוראת האגדה לאור בחני ההכרה,<br />
ז, סיון תשנ"ד, עמ'<br />
מחניים<br />
ג, תשנ"ג, עמ' וא' זלקין, הוראת האגדה, בתוך:<br />
אפרתה דרך<br />
בתוך:<br />
א, תשנ"ח, עמ'<br />
אגדה דרך<br />
אך לעומתם ראה את א' דיטשר, תפיסתו של הילד את ספרות האגדה, בתוך:<br />
;223-216<br />
.91-75<br />
.53-40<br />
;85-83<br />
;152-137<br />
.37-30<br />
111