17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

ראינו שגרינברג מציע להעמיק במדרשי חז"ל כדי לברר מה הנציחו כערכים על-זמניים,‏ ואלו<br />

ערכים צומצמו מבחינתם.‏<br />

34<br />

ברוח דומה , מעודד גבריאל כהן את החוקר או המורה לעיין במדרשי<br />

,(92<br />

חז"ל<br />

‏"בעלי אופי רעיוני חינוכי<br />

... ‏(ה)נמצאים במסגרת פרשנות הפשט"‏ ‏(תשנ"ד,‏<br />

עמ'‏<br />

ולאורם<br />

לפרש את המקרא.‏<br />

לטענת כהן,‏<br />

מדרשים אלה מתחשבים בכל כללי הטקסט והקונטקסט,‏<br />

אבל<br />

אינם מסתפקים בהם,‏<br />

אלא חודרים<br />

‏"לעומק פשוטו של מקרא"‏<br />

כניסוחו של רשב"ם<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏<br />

:(92-91<br />

מדרשים אלה נובעים<br />

תמידי ופורה מדו-שיח<br />

בין בעל המדרש ובין הטקסט,‏<br />

אותו<br />

הוא מנסה לפענח תוך רגישות לכל התופעות הסגנוניות והלשוניות היחודיות שבו<br />

‏(הדגשה שלי,‏ ר.ו.).‏<br />

חז"ל עיינו היטב בכל מרכיבי הטקסט,‏<br />

ודווקא מתוך עיון זה חשפו את הרעיונות והערכים<br />

35<br />

המסתתרים מתחת לפני השטח .<br />

כהן מכנה קריאה זו דיאלוגית,‏<br />

ומדגים אותה בהמשך מאמרו<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏ 97-93).<br />

לענייננו,‏<br />

יש לשאול אם גישה זו רלוונטית לסיפורי הנס,‏<br />

ואיך ניתן ליישמה<br />

בהוראה בחמ"ד.‏<br />

דוגמה לשימוש בשיטה זו בהקשר סיפורי הניסים נמצאת בניתוחה של ר'‏<br />

רביב את סיפור<br />

.(188-185<br />

עמ'‏ ‏(תשס"א,‏ המן<br />

חז"ל פירשו את הביטוי<br />

‏'לחם משנֶה'‏<br />

כב)‏ טז,‏ ‏(שמ'‏<br />

כ'לחם משונה'‏<br />

,(162-161<br />

–<br />

‏(מכילתא דר'‏<br />

ישמעאל בשלח<br />

מס'‏<br />

דויסע פרשה ב,‏<br />

מהדורת<br />

הורוביץ-רבין,‏<br />

עמ'‏<br />

ולא<br />

הסתפקו בפירוש המקובל,‏ הנמצא אף הוא באותו מדרש<br />

–<br />

לחם כפול.‏ המניע לפירוש בלתי-שגרתי<br />

זה הוא איזכור מפורש בתורה להכפלת המן ביום שישי<br />

‏(על פי פסוק כב),‏<br />

איזכור ההופך את<br />

הביטוי ‏'לחם משנה'‏ למיותר.‏ מתוך כך יש להסיק ‏(רביב,‏ שם,‏ עמ'‏<br />

(187<br />

שחז"ל ביקשו להרחיב את<br />

הסיפור המקראי,‏<br />

ולכלול בַ‏ מן של יום שישי שינויים נוספים:‏<br />

לא רק ירד כפליים,‏<br />

אלא גם ריחו<br />

ומראהו היו עזים יותר מאשר בשאר ימי השבוע.‏<br />

הפרשנות המדרשית אם כן ראתה את עצמה<br />

כמרחיבה וכמעמיקה את הפרשנות הביאורית,‏<br />

ודווקא על סמך רמיזות טקסטואליות<br />

עמ'‏ ‏(שם,‏<br />

.(188-187<br />

.(5<br />

,89<br />

34<br />

35<br />

כהן אף מצטט מתוך גרינברג כדי לבסס את עמדתו ‏(תשנ"ד,‏ עמ'‏ הערה<br />

גישתו של כהן להבנת המדרש איננה מקובלת על כל החוקרים.‏ הספרות בסוגיה זו היא ענפה ונסתפק כאן בראשי<br />

פרקים בלבד.‏ יונה פרנקל טוען שחכמי המדרש חרגו במתכוון מפשוטו של מקרא,‏ והוסיפו על המקרא רבדי<br />

דרכי<br />

משמעות שנבעו מצרכיהם הרוחניים והאידאולוגיים ולא מדו-שיח כלשהו עם המקרא,‏ עיין:‏ י'‏ פרנקל,‏<br />

ואגדה,‏ תל אביב,‏ תשנ"ז,‏ עמ'‏ אך יש חוקרי<br />

מדרש<br />

והמדרש,‏ גבעתיים,‏ תשנ"א,‏ עמ'‏ הנ"ל,‏<br />

האגדה<br />

שלא סופר,‏<br />

הסיפור<br />

המדרש הנוקטים גישה הקרובה יותר לגישתו של כהן,‏ ועיין לאחרונה בדבריו של י'‏ לוינסון,‏<br />

מאגנס,‏ תשס"ה,‏ עמ'‏ גם במישור החינוכי היו כאלה שחלקו על כהן,‏ וטענו שחשיפת תלמידים למדרשי<br />

חז"ל לפני שגיבשו די הצורך את כלי חשיבתם האנליטיים ואת היכולת לנתח את המקרא על פי דרך הפשט עלולה<br />

לגרום לבלבול מושגים ולעיכוב התפתחות תקינה של חשיבתם,‏ עיין ר'‏ ירחי,‏ הוראת האגדה לאור בחני ההכרה,‏<br />

ז,‏ סיון תשנ"ד,‏ עמ'‏<br />

מחניים<br />

ג,‏ תשנ"ג,‏ עמ'‏ וא'‏ זלקין,‏ הוראת האגדה,‏ בתוך:‏<br />

אפרתה דרך<br />

בתוך:‏<br />

א,‏ תשנ"ח,‏ עמ'‏<br />

אגדה דרך<br />

אך לעומתם ראה את א'‏ דיטשר,‏ תפיסתו של הילד את ספרות האגדה,‏ בתוך:‏<br />

;223-216<br />

.91-75<br />

.53-40<br />

;85-83<br />

;152-137<br />

.37-30<br />

111

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!