××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
,262<br />
והקיומיים שבמקרא ולתאר<br />
כיצד<br />
והוארו תכנים אלה" (1984,<br />
נדונו<br />
נדו<br />
עמ'<br />
הדגשה שלי,<br />
ר.ו.).<br />
עיצוב הסיפור מלמד מה ביקש המספר למסור לקוראיו,<br />
מה חשוב לו באמת שיעבור לדורות<br />
הבאים. דרך נוספת להבין את המסרים של הסיפור המקראי היא באמצעות מדרשי חז"ל (גרינברג,<br />
עמ' תשמ"ו, 11).<br />
מדרשים אלה האירו את הדילמות וההתלבטויות המוסריות הקיימות בסיפור<br />
.(12<br />
המקראי,<br />
והצביעו על<br />
"הערכים והענינים המתנצחים בכל מאורע" (שם,<br />
עמ'<br />
מתוך כך יעמוד<br />
הקורא על הדינמיקה של המקרא ועל<br />
"הדו-שיח של המקרא עם הדורות" (1984, עמ'<br />
349). ואולי<br />
אין זה מקרי שמשתמש גרינברג בביטוי<br />
'דו-שיח';<br />
פרשנותו מגלמת את הדו-שיח שהוא עורך עם<br />
המקרא, כאשר הוא מכבד אותו, מקשיב לקולותיו, מסתייג מחלקים ממנו, 'מתרגם' חלקים לשפה<br />
המקובלת עליו, וממאן לסרס את המקרא לשם התקבלותו.<br />
הקדושה וההיסטוריות של המקרא עבור הקורא המודרני,<br />
בניגוד לזקוביץ, המבטל את חשיבות<br />
נוקט גרינברג עמדה יותר מסורתית:<br />
הוא תומך באופן עקרוני בהיסטוריות של חלק לא מבוטל מאירועי התנ"ך, ובנוסף, הוא מזדהה עם<br />
.(251-250<br />
מושגי הקדושה והאלוהות שבמקרא (1984,<br />
עמ'<br />
עם זאת,<br />
מיזוג אופקים,<br />
שבו ה'זרות'<br />
עצמה ממלאת תפקיד הרמנויטי מרכזי, לא מתקיים גם במשנתו הפרשנית של גרינברג.<br />
ספק אם הגישה הדיאלוגית כפי שהיא מתבטאת בפרקטיקה של גרינברג יכולה להתאים<br />
למורים המלמדים במסגרת חמ"ד, לפחות מבחינה עקרונית, שהרי המסגרת הדתית תתקשה לקבל<br />
לתוכה גישה המצביעה על ריחוק ופער בין הטקסט לבין קוראיו. עם זאת, יתכן והמורה הדתי יוכל<br />
לאמץ חלקים<br />
מתורתו של גרינברג ולהתאימם להוראתו.<br />
למשל,<br />
כאשר מתמקד גרינברג בשאלת<br />
הערך מול הגילום,<br />
הוא מכוון את המורה בממ"ד להתייחס לשאלת-העל העומדת מאחורי פרטי<br />
הסיפור או החוק:<br />
איזה ערך מבטא פרט זה או אחר שבסיפור?<br />
מה מבטא חוק מסוים מבחינה<br />
רעיונית?<br />
במסגרת הדו-שיח שמנהל גרינברג עם המקרא,<br />
הוא שואל מטה-שאלות לגביו,<br />
אשר<br />
;(23-13<br />
,1984)<br />
לדעתנו עשויות להתאים להוראה בממ"ד,<br />
כגון:<br />
מהו ערך האדם במקרא<br />
עמ'<br />
מהי<br />
תכלית מתנת הארץ לעם ישראל 124-118);<br />
עמ' (שם,<br />
מה היחס בין ישראל לשאר העמים על פי<br />
עמ' (שם, המקרא 54-24).<br />
בדרך דומה מעלה גרינברג<br />
ביחס לניסים את שאלת-העל של האמינות,<br />
שאלה שלא תופיע לרוב בחוברות לימוד או בפרשנות השייכות לחמ"ד.<br />
כאשר גרינברג עונה<br />
לשאלות שהוא מעורר,<br />
הוא מסתמך,<br />
בין היתר,<br />
על פסוקים מפורשים,<br />
דרשות חז"ל,<br />
ופרשנות<br />
מסורתית. מורה המלמד בחמ"ד יכול להתייחס לגרינברג כמשאב רציני,<br />
ועם זאת הוא יכול ל'סנן'<br />
את הרכיבים שאינם מתאימים לתפיסת עולמו. הגישה הדיאלוגית שמדגים גרינברג מודה שלא כל<br />
דבר שבמקרא מתאים לתפיסת עולמנו, ויש להודות שגם בעולמם של חלק מתלמידי הממ"ד, כפי<br />
שהוכחנו בפרק הראשון, לא כל תכני המקרא מקובלים עליהם.<br />
110
Change language