××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
א(<br />
ב(<br />
הראשון על פתיחות<br />
מסוימת בחמ"ד להלכי רוח מודרניים,<br />
ואף למידה מסוימת של פלורליזם<br />
.(20-19<br />
בעולם הדתי-היהודי<br />
(ראה שם,<br />
עמ'<br />
נוכל למנות גורמים נוספים העשויים לקדם את<br />
החשיבה הרפלקטיבית, וביניהם<br />
–<br />
מבחינת הקשר בין<br />
'מורה', 'לומד'<br />
ו'חומר':<br />
המורה המצוי רגיש לצורך לגייס כלים חדשים<br />
על<br />
(<br />
(1995)<br />
מנת להתמודד עם האתגרים שמציבים בפניו התלמידים.<br />
שקדי והורנצ'יק הראו<br />
שמורים<br />
מודעים לעמדות תלמידיהם ביחס ל-<br />
;culturally valued texts<br />
כאשר עמדות אלה אינן זהות עם<br />
האידיאולוגיה<br />
של המורה,<br />
המורים חשים בקונפליקט פנימי בכל הקשור להוראת תכנים אלה<br />
.(74<br />
(שקדי, 1997,<br />
עמ'<br />
מורים לוקחים בחשבון את עמדות תלמידיהם כאשר הם מתכננים את<br />
הוראתם ומתאימים את חומר הלימוד לתחומי ההתעניינות של התלמידים ולצרכיהם<br />
.(25-24<br />
האַפקטיביים 1993,<br />
(שקדי,<br />
עמ'<br />
גם לדעת מושקט-ברקן,<br />
רוב המורים המלמדים יהדות<br />
במסגרות הממלכתיות עֵ רים לדילמות העולות במפגש בין המודרנה והמסורת,<br />
ומאמינים בכוחם<br />
של תכני לימוד ודרכי למידה להשפיע על יחס התלמידים למקצוע הנלמד 34).<br />
עמ' (שם,<br />
מורה<br />
המזהה אצל תלמידיו הסתייגות מן הגישה המילולית בהקשר של הנס המקראי עשוי לחוש בצורך<br />
להכין את תלמידיו לתפיסה יותר רחבה של הכתוב,<br />
וזה עשוי להובילו לתהליך רפלקטיבי,<br />
כאשר<br />
הוא שוקל אופציות הוראתיות שונות. זאת ועוד. יש להניח שאם מורים ישתכנעו שקיימים קשיים<br />
בהבנת המקרא גם מהסדר הראשון,<br />
שלא הועלו או לא זכו להסבר בפרשנות הקלסית,<br />
זה עשוי<br />
לפתוח את ליבם לגישות אחרות העשויות ליישב קשיים אלה.<br />
מבחינת הקשר בין<br />
'סביבה', 'לומד'<br />
ו'חומר':<br />
גם המערכת החינוכית רואה צורך בשינויים<br />
(<br />
בהוראת המקרא. החמ"ד מודע להשפעות התַ רבות הכללית על תלמידיו,<br />
וכבר בשנת תשנ"ג נימק<br />
את השינויים שביצע בתכנית למקרא על סמך שחיקת מעמדו של התנ"ך בעיני תלמידיו,<br />
ועל<br />
צמצום ידיעותיהם בכל הקשור ללימודי היהדות<br />
(ראה הקדמה לתכנית הלימודים במקרא לחמ"ד,<br />
תשנ"ג). השינויים מוכיחים שמחברי התכנית החדשה הגיבו למציאות המשתנה ופעלו בהתאם.<br />
מחברי התכנית למקרא בשנות<br />
2000-1997<br />
אף הרחיבו את היריעה בכל הקשור לחומרי עזר,<br />
והמליצו על מספר מאמרים למורים הכוללים עיונים שונים בשיטות הוראה, בריאליה של התנ"ך,<br />
5<br />
ובאמצעים ספרותיים ואמנותיים של התנ"ך .<br />
השימוש ב'מדעי העזר'<br />
השונים כמו לשון מקרא,<br />
גיאוגרפיה, היסטוריה, טבע, החי והצומח, אמצעים ספרותיים, ואפילו ארכיאולוגיה<br />
מלמד שיש –<br />
חשיבות בעולם החמ"ד למבני הדעת השונים, ונכונות ללמוד את התנ"ך לאורם (בכרך, תשנ"ד, עמ'<br />
רשימת המאמרים כוללת: שילוב התנ"ך באמנות ואמונה (דבורה מסינגר);<br />
מנחם רוזנברג); הסוגים הספרותיים בתנ"ך (ניצן וברקוביץ).<br />
ציורי התנ"ך,<br />
פרשנות ומדרש<br />
(יהושע<br />
5<br />
244
Change language