××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אותו אירוע שקבע את חוקי הטבע,<br />
את התנהלות השמים,<br />
הארץ,<br />
וכל צבאם,<br />
מהווה בסיס לכל<br />
14<br />
ההתרחשויות הניסיות העתידיות .<br />
יוצא אפוא שיכולתו של אלוהים מוכחת לא רק באמצעות ניסים המפֵרים את חוקי הטבע;<br />
אדרבה,<br />
"רבים מנסי המקרא מתפרשים כמעשים שנעשו כדרך הטבע,<br />
ואין הדבר גורע מערכם"<br />
.(348<br />
עמ' שם, (ליכט, 876;<br />
השווה אנדרסון,<br />
עמ'<br />
חזרנו שוב לבעיה המטרידה:<br />
איך אם כן מזהים<br />
,32<br />
את הנס?<br />
יתכן ועיצוב התגובה לאירוע יוצא-דופן ילַ מד אם הוא נתפס כ'נס'<br />
עמ' שם, (כשר,<br />
.(44<br />
הנס מזמין תגובה של התפעלות, ואם היא נעדרת, אין להחיל את המושג 'נס' על האירוע. וכך<br />
מנסח זאת<br />
זקוביץ (שם עמ'<br />
:(34<br />
המפתח להבחנה בין אירוע נסי לאירוע<br />
שאינו נסי טמון באופן עיצובה של<br />
...<br />
התופעה במקרא, בביטוי עוצמתה,<br />
15<br />
ובתגובתן של הדמויות או של הסופר .<br />
פתרונו הוא פתרון ספרותי, כלשונו, הגם שהוא מודה שאין בפתרון זה כדי להשיב על כל הקושיות<br />
שמציבה שאלת זיהוי הנס 34).<br />
עמ' (שם,<br />
למשל,<br />
במקרים של<br />
'תזמון'<br />
שהבאנו למעלה,<br />
חסרה<br />
ההתפעלות מן האירוע, ולמרות זאת, טוען זקוביץ שיש לראות בתזמון סוג של נס.<br />
ואילו כשר אינו מסתפק בתשובה ספרותית בלבד,<br />
ומבקש להגדיר יותר במדויק את הנס.<br />
לשם כך הוא בונה פנומנולוגיה בה הוא מבודד אפיונים המרכיבים את האירוע הניסי.<br />
על סמך<br />
עיון בסיפור עשר המכות (שם, עמ'<br />
,(45-30<br />
מבודד כשר ארבעה יסודות עיקריים: "ייחוסן לה'; אי-<br />
המקריות שבהן (הכרזה מראש);<br />
היותן מוגבלות בזמן ובמקום (לדוגמה,<br />
הפיכת היאור לדם במשך<br />
זמן קצוב –<br />
שבוע ימים<br />
[שמות ז, כ-כה]);<br />
והיותן תופעות אל-טבעיות מבחינות שונות" (שם,<br />
עמ'<br />
.(32<br />
ברם, גם מרכיבים אלה אינם תקפים בכל ניסי המקרא. הגם שניתוחו תורם לדיון במהות הנס<br />
על פי המקרא, גם הוא מודה שאין בו כדי להכיל את כל מקרי הנס שבמקרא.<br />
אם נחזור לשאלת השילוב בין הטבע לבין הנס,<br />
נגלה שיש מקרים בהם המספר מציין<br />
במפורש את מעורבותם של שני האלמנטים האלה.<br />
בסיפור קריעת ים סוף מצויין שרוח קדים<br />
-<br />
נשבה כל הלילה –<br />
האמורה כנראה לייבש את קרקעית הים<br />
(ראה רשב"ם על אתר)<br />
ועם זאת,<br />
16<br />
לא נקרע הים עד שמשה לא הושיט את ידו האוחזת במטהו<br />
כא). יד, (שמ'<br />
גם סיפור הבאת<br />
השליו<br />
(במדבר יא,<br />
לא-לד) יח-כ,<br />
מציג את השילוב בין הטבעי לעל-טבעי.<br />
התפשטות השליו על<br />
14<br />
15<br />
16<br />
על המתח בין הבריאה בששת ימי בראשית לבין הנס עמדנו בפרק הקודם, והזכרנו את המשנה במסכת אבות (פרק<br />
ה משנה ו) בהקשר זה.<br />
השווה למשל את ההתגלות בשמ' יט להתגלות לאברהם בבר' יח, כ-לג.<br />
פון ראד מבחין בין המציג את משה כשליח המבשר את פעילות ה', לבין אשר בשבילו משה הוא מחולל<br />
פלאות (שם, עמ' לדעתו של פון ראד אף לא הכיר כנראה את מטהו של משה. מכל מקום, בסיפור זה<br />
מבחין המחקר בין המקור הכהני ל-J, כאשר נשיבת הרוח, המהומה והסרת האופנים שייכים ל-J, וכל מה<br />
שנעשה באמצעות המטה שייך ל-P. (תודתי לפרופ' ברוך שוורץ על ההבחנה האחרונה.)<br />
,E<br />
J<br />
(P)<br />
,J<br />
.(293-292<br />
57
Change language