××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
או מקום מוגדרים,<br />
אלא,<br />
חוצה את כל הדורות ומכילה את כל הזמנים<br />
7<br />
(הרחבה בפרק הבא) . אין<br />
לפרשן המסורתי הפריבילגיה לפרש את התנ"ך כמסמך עתיק שאין לו כל קשר לחייו-הוא,<br />
או<br />
לפרשו בכל דרך העולה על רוחו,<br />
כי עבורו התנ"ך הוא דבר ה',<br />
המתוּוָך על ידי חז"ל ופרשנים<br />
ההולכים בעיקבותיהם.<br />
גם במשרד החינוך נתנו את הדעת לשאלת הפרשנות הלגיטימית למקרא,<br />
ואחת ממטרות לימוד התנ"ך במגזר הממ"ד היא שהתלמיד "ידע לפרש את הפסוקים על פי הפרשן,<br />
על פי המדרש,<br />
8<br />
או על פי הפסק בספרי ההלכה" . כל אלה מהווים אפוא שופרות של הסביבה אליה<br />
אמור להשתייך התלמיד,<br />
והמורים,<br />
מצידם,<br />
נקראים לחנך<br />
על פי פרשנות מסורתית זו.<br />
צבי לם<br />
מכנה גישה זו לחינוך, אידיאולוגיה של<br />
'אקולטורציה' (תש"ס<br />
,(242-233 עמ' ,[1986]<br />
כאשר הכוונה<br />
במונח זה היא<br />
"תהליך המעגן<br />
את היחיד בשותפות ההסטורית של המין האנושי,<br />
שהתרבות היא<br />
... תוצרה<br />
התפתחותו של היחיד אינה אלא תהליך של הפנמה הדרגתית של ערכי התרבות". גישה<br />
חינוכית זו מבקשת לעורר בתלמיד הזדהות עם עקרונות וערכי התרבות, ועם המחנכים המעבירים<br />
מסרים אלה.<br />
חלק מה'תרבות'<br />
שאנו דנים בה<br />
הוא כאמור הספרות המקראית ופרשניה,<br />
ונשאלת<br />
השאלה<br />
עד כמה קביעותיהם הפרשניות של הקהילה הפרשנית המסורתית מתוות את כיווני<br />
החשיבה של הלומדים והמורים שבמסגרת זו,<br />
ומגבילים את החופש הפרשני<br />
שלהם.<br />
יש להדגיש<br />
שקהילה זו מתַ פקדת בשתי רמות:<br />
אחת בתור ה'סביבה'<br />
של החמ"ד,<br />
והשנייה בתור ה'חומר'<br />
של<br />
החמ"ד:<br />
רש"י הוא גם תלמיד חכם אולטימטיבי,<br />
איש רוח,<br />
ובעל סמכות דתית,<br />
והוא גם מחבר<br />
פירושים הנחשבים לנכס צאן ברזל של המסורת היהודית;<br />
וכן אחרים.<br />
הקהילה הפרשנית אם כן<br />
גם מייצגת את אנשי הרוח המתווכים את כתבי הקודש עבור ההמונים,<br />
וגם מספקת את<br />
ה'חומר'<br />
אשר באמצעותו מתפרשים כתבי הקודש<br />
(בפרק הבא נרחיב בנושא זה,<br />
כאשר נתייחס באופן<br />
ממוקד לפרשני ימי הביניים). מהי אם כן מידת גמישותה של אותה קהילה פרשנית,<br />
ומאידך, מהי<br />
(20-19<br />
מידת עצמאותו של הלומד המסורתי?<br />
ראינו בפרק הראשון<br />
(עמ'<br />
שיש קולות בעולם הדתי<br />
הקוראים לפתיחות ולפלורליזם, גם אם אינם תוחמים את גבולותיהם בצורה חד-משמעית, ונרחיב<br />
בסוגיה זו בפרקים הבאים.<br />
נציע אפוא טיפולוגיה הרמנויטית לסיפורי הנס שבמקרא,<br />
מתוך מגמה לבדוק עד כמה<br />
הקריאות המוצעות עשויות להתאים להנחות היסוד ולרגישויותיה של הקהילה הפרשנית הדתית,<br />
ומהם גבולותיהם הפרשניים.<br />
גישות אלה לא יכללו את כל האסכולות ההרמנויטיות הקיימות,<br />
כי<br />
...<br />
,10<br />
7<br />
8<br />
השווה: ר' יהושע בן לוי אמר מקרא משנה תלמוד ואגדה אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר<br />
נאמר למשה בסיני (ירושלמי מסכת פאה פרק ב דף יז טור א).<br />
מתוך: תכנית הלימודים למקרא בממ"ד, מטרות בתחום ההכרה לכיתות א-יב, מטרת-על: יבין את המקרא על פי<br />
מפרשיו (מס' תאריך עדכון אחרון מדובר בפרשנות הקלסית, על פי הסבריה של רביב, המופיעים<br />
כנספח למסמך המטרות.<br />
.(.22.09.05<br />
85
Change language