17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

ג(‏<br />

בימי דבורה וברק<br />

היה המשך מסע הכיבוש הישראלי נגד הכנענים.‏<br />

הכנענים במשך שנים שיעבדו<br />

את הישראלים היושבים בהרי הגליל,‏ וניסו לנתק אותם מיישובי מרכז הארץ.‏ עם הניצחון על יבין<br />

מלך כנען,‏<br />

‏"פירקו בני ישראל שבצפון את עול הכנענים,‏<br />

וחיזקו את קשריהם עם השבטים שבהר<br />

.(699<br />

תשל"ח,‏ ‏(מזר,‏ אפרים"‏<br />

עמ'‏ כרך א,‏<br />

הקרב<br />

הזה נחשב לאחד<br />

הנצחונות<br />

המכריעים בתולדות<br />

ההתנחלות,‏ שכן הצליחו בו בני ישראל להדוף את האויב הכנעני,‏ המבקש לנחול מחדש את הארץ<br />

שנכבשה ממנו.‏ לולא<br />

הניצחון הזה,‏ ייתכן שהכנענים היו כובשים מחדש את פנים הארץ ‏(אליצור,‏<br />

מז).‏ עמ'‏ תשל"ט,‏<br />

הניצחון בעמק סתם את הגולל על המאמצים הכנעניים לכבוש מחדש את ארץ<br />

ישראל,‏ והשלים בכך את מפעל הכיבוש של יהושע בן נון ‏(ועוד נחזור לנושא הזה בהמשך).‏<br />

לסיכום,‏<br />

הקריאה המטפורית ל'שמש בגבעון דום'‏<br />

שהצענו נשענת על שלושה יסודות:‏ ‏(א)‏<br />

היסוד הלשוני –<br />

ניתוח העיצוב הלשוני של פסוקים יב-יד מוביל למסקנה שפסוקים אלה אינם<br />

פרוזה מקראית,‏ אלא שירה המציגה את האירועים בשפה מטפורית ובהגזמה כדרכה של שירה.‏ ‏(ב)‏<br />

הפרשנות הפנים מקראית<br />

–<br />

אף בסיפור הקרב של ברק ודבורה,‏ הקשור לסיפורנו בשורה מרשימה<br />

של הקבלות ספרותיות,‏ מצאנו פער בין התיאור הפרוזאי של המלחמה לבין האירועים השמיימיים<br />

הניסיים המתוארים רק בחלק השירה,‏ ומתבקשת המסקנה שהנס השמיימי הוא מטפורה פואטית.‏<br />

( קיומם של דרכי שחזור מתקבלים על הדעת לאירועים אובייקטיביים העשויים להוליד את<br />

התיאור הפואטי של יהושע והמציעים הסברים סבירים לפסוקים קשים בתיאור הקרב.‏<br />

אשר לרשימת השאלות שהצבנו בראש העיון,‏ מתברר שהגישה המטפורית מיישבת את רובן<br />

ככולן.‏<br />

אם לא קרה נס המפר את חוקי הטבע,‏<br />

אין תחרות עם משה,‏<br />

אין התנגשות עם המדע<br />

המודרני,‏ אין בעיה של אי-התאמה ספרותית,‏ ואין בעיה של היעדר תגובה מצד הגויים.‏ אם יהושע<br />

אינו מצווה על המאורות להיעצר,‏<br />

אין בקשה מופרזת,‏<br />

ואין סתירה בין הנאמר לבין<br />

ה'‏ ‏'ציות'‏<br />

לנביאים אחרים:‏<br />

ה'‏<br />

לא עצר באופן ממשי את המאורות.‏<br />

כמו בהרבה שירה,‏<br />

גם כאן השפה<br />

הפואטית נועדה להציג אירוע בצורה מועצמת ו'ניסית'‏<br />

מזוויתו האישית של המשורר,‏<br />

אירוע<br />

שהתרחש בתוך המסגרת הטבעית.‏<br />

הקריאה המטפורית של סיפורנו אם כן מיישבת הרבה קשיים<br />

הן מהסדר הראשון והן מהסדר השני.‏<br />

ברם עבור המורה בממ"ד,‏<br />

עשוי להיות קושי גדול בבחירת<br />

גישה זו,‏<br />

קושי מהסדר השני.‏<br />

הנטייה הבסיסית של קורא אורתודוקסי-מסורתי היא לתפוס את<br />

התיאורים ההיסטוריים במקרא כמשקפים עובדות אובייקטיביות ‏(ראה לעיל,‏ פרק שלישי,‏ עמ'‏<br />

(94<br />

ולחלק מהקוראים האלה אף היתרונות הברורים של הקריאה המטפורית של סיפורנו לא יגברו על<br />

הרתיעה שלהם מפרשנויות מטפוריות של ניסים המתוארים<br />

‏(לכאורה)‏<br />

במפורש במקרא.‏ עשויה<br />

230

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!