××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
הרמב"ם<br />
כידוע החשיב מאד את אריסטו,<br />
ובמו"נ ח"א פ"ה הוא קורא לו<br />
"ראש<br />
הפילוסופים".<br />
על פי שיטת אריסטו, העולם נאצל מאלוהים מעצם קיומו ולא מתוך רצונו, ופועל<br />
יוצא מגישה זו הוא שחוקי הטבע קבועים ואינם ניתנים לשינוי.<br />
גישה זו אם כן אינה מכירה<br />
.(8<br />
באפשרות של ניסים הסותרים חוקי טבע<br />
(קליין,<br />
עמ' תשס"א,<br />
נראה בהמשך איך<br />
הרמב"ם<br />
מתתמודד עם משנתו זו של אריסטו.<br />
מבין הפרשנים הקלסיים שנעיין בהם במסגרת עבודה זו, בולט הרמב"ם במידת התייחסותו<br />
לנושא הנס.<br />
הרמב"ם<br />
אינו רק מתייחס בכתביו ומפרש<br />
סיפורי ניסים,<br />
אלא מציג עמדות הגותיות<br />
ביחס לסוגיית הנס, במיוחד באיגרת תחית המתים, ובספר מורה הנבוכים.<br />
מן המפורסמות שיחסו<br />
הרמב"ם של<br />
לנס מורכב ומסובך.<br />
מורכבות<br />
זו באה לידי ביטוי בדברי<br />
הרמב"ם<br />
בהקדמתו למורה<br />
הנבוכים–<br />
הסיבה השביעית<br />
הכרח היא<br />
לדון בדברים<br />
עמוקים מאד<br />
אשר יש<br />
חלק להסתיר<br />
מענייניהם ולגלות<br />
לפעמים חלק.<br />
יש הכרח,<br />
על סמך אמירה מסוימת,<br />
בעניינים לדון<br />
אלה<br />
בדרך של קביעת הנחה מוקדמת כלשהי,<br />
ובמקום אחר<br />
בדרך של קביעת<br />
הנחה<br />
מוקדמת סותרת לזו.<br />
ראוי שההמון<br />
לא ירגיש<br />
בשום אופן בנקודת<br />
הסתירה ביניהם.<br />
יש שהמחבר נוקט בכל תחבולה כדי להסתיר זאת (שורץ, כרך א, עמ'<br />
.(22<br />
הרמב"ם<br />
מסביר שיש צורך לפעמים להסתיר מן ההמונים<br />
'עניינים עמוקים'<br />
העלולים לערער את<br />
אמונתם.<br />
יתגלו בהכרח<br />
סתירות בין ה'אמת'<br />
המכוונת לחכמים,<br />
לבין ה'נורמה'<br />
המכוונת לפשוטי<br />
כאשר העם.<br />
הרמב"ם<br />
כותב על נושאים מן הסוג הזה,<br />
הוא<br />
ינסה לטשטש את הסתירות<br />
בין שתי<br />
העמדות, כדי שלא ירגישו בהם פשוטי העם.<br />
הרמב"ם כותב כאן באופן כללי, בלי לפרט את הנושאים שבהם הוא ישתמש בסוג כזה של<br />
כתיבה,<br />
אבל מספר חוקרים הצביעו על האמונה בנס כאחד מן הנושאים בהם<br />
הרמב"ם<br />
מציג<br />
,(266<br />
עמ' (שם, ריינס לדעת<br />
הרמב"ם<br />
מכוון את דעותיו<br />
'האורתודוקסיות'<br />
27<br />
עמדות סותרות .<br />
להמונים,<br />
הזקוקים לתפיסה מילולית של הנס כדי שיאמינו באלוהים<br />
ובעיקרון של שכר ועונש.<br />
ואילו הוא עצמו מאמץ במידה רבה את גישת אריסטו לטבע,<br />
אשר במסגרתה אין מקום<br />
,1984)<br />
להתרחשות ניסית .<br />
לדעת קרייסל<br />
114), עמ'<br />
הרמב"ם אמנם פונה ל'נבוכים' שבזמנו ומנסה להוכיח שאין סתירה בין היהדות לבין הפילוסופיה, אבל הוא<br />
מאמין שהיהדות מכילה את האמיתות הפילוסופיות השולטות. לדעת שטראוס, לא תיתכן סינתיזה בין האמונה<br />
המקראית לבין הפילוסופיה, ואי אפשר להוכיח באופן אימפירי את עיקרי האמונה של היהדות. לפיכך, הרמב"ם<br />
במורה נבכוים אינו תמיד מבסס היטב את כל טענותיו, ולדעת שטראוס הרמב"ם מרמז בזאת שאין הוא משוכנע<br />
שכל מה שהוא מציע הוא אכן אמת לאמיתה (עברי, עמ'<br />
ראה: ריינס, עמ' קרייסל, עמ' נהוראי, תש"ן, עמ' רביצקי, תשס"ד, עמ'<br />
.62-43<br />
;18-1<br />
.(83<br />
,1991<br />
;133-99<br />
,1984<br />
;285-243<br />
,1974<br />
27<br />
133
Change language