××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
××ר×ת ס×פ×ר ×× ×¡ ××קר×× ×××× ×× ××××××ª× ××שר×× - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ספירו קובע כלל אשר לפיו יש להעדיף דווקא את הקריאה הלא-מילולית על פני הקריאה<br />
המילולית (שם, עמ'<br />
:(7-6<br />
… the point of departure is the presupposition that the Torah is a book of<br />
instruction. Therefore, any text which, if taken literally, does not instruct<br />
but mystifies and obfuscates, signifies that one should look beyond the<br />
literal.<br />
ספירו מחיל כלל זה על סיפורי הבריאה, גן עדן, והמבול, ובמקום אחר<br />
(116-115 עמ' ,2000)<br />
מוסיף<br />
את הסיפור של עצירת השמש בגבעון.<br />
במקרים האלה המשמעות המילולית של הסיפור איננה<br />
מאירה ואיננה מחכימה.<br />
לדוגמה,<br />
בסיפור גן עדן,<br />
עץ שפירותיו מקנים דעת,<br />
ונחש המדבר ומפתה<br />
כדי להשיג מטרה אינטרסנטית,<br />
אינם יצורים המוכרים לבני אדם.<br />
השפה הפשוטה של הסיפור<br />
אינה מצליחה להעביר מסר המתקבל על הדעת,<br />
ולכן יש צורך לפנות להבנה אחרת של הטקסט,<br />
הבנה הנחשפת באמצעות שפה מטפורית.<br />
,(indeterminacy)<br />
זאת ועוד.<br />
הסיפורת המקראית משאירה פערים וחוסר בהירות<br />
ואינה<br />
קובעת משמעות אחת (אלטר,<br />
,(12 עמ' ,1981<br />
והדמויות המקראיות מתאפיינות במה שאלטר מכנה<br />
עמ' (שם, 126).<br />
גם פרשנים קלסיים הצביעו על ריבוי אפשרויות של<br />
"an abiding mystery"<br />
פרשנות,<br />
בהתבססם על הכלל של<br />
30<br />
'שבעים פנים לתורה' .<br />
לכן,<br />
הנסיון להציע פירוש אחד ויחיד<br />
לקטע מקראי עלול לחטוא למקרא עצמו.<br />
יוצא אפוא שגם אם מתקבל פירוש מילולי,<br />
אין זה מן<br />
הנמנע שפירוש מטפורי יוכל להתקבל אף הוא.<br />
בפרק הבא נביא כמה דוגמאות מפרשנות ימי<br />
הבינייים אשר לדעתנו יכולות להדגים גישה מטפורית.<br />
יש לציין שקופלנד,<br />
פריסטלי,<br />
ופרדס אינם משתייכים לקהילה הפרשנית היהודית-<br />
האורתודוקסית,<br />
וכפי שהערנו,<br />
(א) גישה<br />
משקפת במידה גדולה את דרך פרשנותם את המקרא.<br />
האם הם יכולים להיות רלוונטיים לציבור המורים שבממ"ד?<br />
דומה שהקירבה בין דבריהם לבין<br />
דברים המצויים במדרשי חז"ל וברמב"ם עשויה להכשיר את גישתם לבוא בקהל, ונרחיב בעניין זה<br />
בפרק הבא.<br />
יתר על כן,<br />
דומה כי הגישה שמציעים הפרשנים/ההוגים האלה עשויה לתרום תרומה<br />
ייחודית להוראת סיפורי הניסים במגזר הדתי,<br />
מלימוד המקרא משמעות והשראה רוחניות.<br />
שכן יותר מכל מגזר אחר מבקשים בחמ"ד להפיק<br />
הדגש ששמים המחברים האלה על האפיונים<br />
הספציפיים של הנס ועל המשמעות הקיומית המוקנית בכך עשוי לסייע רבות בהשגת מטרה<br />
30<br />
אבן עזרא, הקדמה לתורה, הדרך החמישית; רמב"ן לבר' ח, ד, ד"ה ותנח התבה בחדש השביעי.<br />
103
Change language