17.02.2015 Views

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

הוראת סיפור הנס המקראי בחינוך הממלכתי בישראל - האוניברסיטה העברית ...

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

להינסך ‏"לתוך חיי השעה"‏ ‏(בובר,‏ תשכ"א,‏ עמ'‏<br />

.(398<br />

בובר גילה במקרא את חיי החומר ובעיקר את<br />

חיי הרוח של האומה לדורותיה;‏<br />

הוא קרא בו את תיעוד האמונה הישראלית.‏<br />

וכך הוא כותב על<br />

מרכזיותו של התנ"ך במחשבה הישראלית ‏(בן-דורנו והמקרא,‏ עמ'‏<br />

:(41<br />

מיום שבא ספר זה לעולם הוא מתייצב בכל דור ודור;‏<br />

ואין לך דור שאינו מתווכח<br />

עמו,‏<br />

ואין לך דור שאינו מתיישב עמו.‏ אי אתה אומר,‏ שהדורות יוצאים להקביל את<br />

פניו ברוח נמוכה ומוכנה לשמוע את דברו;‏<br />

הרבה פעמים הם נענים לו במורת רוח<br />

ובזעם גדול.‏<br />

מציאותם.‏<br />

אבל תמיד הם עוסקים בו כעושים בחייהם,‏<br />

מתייצבים לפניו בגבול<br />

המקרא שימש אפוא לדעת בובר מקור השראה עבור היהודי בכל הדורות,‏<br />

ובמיוחד בדורות<br />

;(576<br />

האחרונים;‏<br />

מקור שמחבר את היהודי לרצף ההיסטורי של עמו<br />

עמ'‏ שם,‏ ‏(שביד,‏<br />

מקור שאי<br />

אפשר להתעלם ממנו,‏ גם אם לא מזדהים איתו;‏ מקור שתובע התייחסות.‏ דווקא בדור של ‏'שיבת<br />

ציון',‏<br />

בו עובר היהודי הגלותי שינוי מהותי,‏<br />

הן במצבו החומרי,‏<br />

הן במצבו הרוחני,‏<br />

מייחל בובר<br />

שהמקרא יהווה מורה דרך לחיבור בין החומר והרוח.‏<br />

דרכו של בובר בחקר המקרא משקפת גישה זו,‏ ‏(אופנהיימר,תשמ"ב,‏ עמ'‏<br />

:(157<br />

שלא כחוקרי מקרא שבגין מלאכתם רואים את עצמם כפילולוגים וכהסטוריונים<br />

המבקשים את האמת ההיסטורית האוביקטיבית<br />

,<br />

במידה שהיא בהישג יד אדם,‏ ניגש<br />

בובר אל המקרא כהוגה דעות,‏<br />

בן תנועת התחיה היהודית המחפש במקרא את<br />

האמת שלו ושל דורו.‏<br />

אין זה אומר שבובר מתעלם מן הפילולוגיה ומן ההיסטוריה:‏<br />

אופן קריאתו אינו אפוא תיאולוגי אלא פילולוגי<br />

...<br />

הקריאה שהוא קורא במקרא היא<br />

על-הסטורית,‏ לא אל-הסטורית.‏ וקריאה על-היסטורית לדעתו מותנית דווקא בקריאה<br />

היסטורית ‏(וייס,‏ תשל"ח,‏ עמ'‏<br />

.(11<br />

ברם,‏<br />

מגמתו העיקרית של<br />

בובר<br />

בחקר המקרא<br />

לטענת אופנהיימר היתה<br />

להתחקות אחר<br />

האמונה החיה של עם ישראל,‏<br />

והוא האמין שניתן להגיע לעולם האמונה של המקרא,‏<br />

אם<br />

מקשיבים לקולו ולשפתו.‏<br />

הניסיון לחדור לעולם זה ולפענח אותו איננו רק לשם הבנת העבר.‏<br />

בובר האמין שדרך חדירה לעומק המקרא,‏ דרך הקשבה לקולות המקרא,‏ הקורא-שומע עובר תהליך<br />

המשנה אותו וגורם לטרנספורמציה אישית ‏(הרחבה בהמשך).‏<br />

היהודי אם כן עשוי לגבש את זהותו באמצעות עיון במקרא ועמידה על<br />

מסריו המרכזיים.‏<br />

ציינו למעלה שבובר ראה במקרא גם את מקור חיי החומר וגם את מקור חיי הרוח של האומה<br />

159

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!